ברטנורא על משנה עירובין י׳:ה׳

« ברטנורא על משנה עירובין י׳:ד׳ ברטנורא על משנה עירובין י׳:ו׳ »

5 לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן לֹא יָרֹק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף מִשֶּׁנִּתְלַשׁ רֻקּוֹ בְּפִיו, לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד שֶׁיָרֹק:

פירוש ברטנורא על משנה עירובין י׳:ה׳

5 וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. דְּמַפִּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם הִשְׁתִּין חַיָּב חַטָּאת. וְאַף עַל גַּב דְּבָעִינַן עֲקִירָה מֵעַל גַּבֵּי מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, הַשֶּׁתֶן וְכֵן הָרֹק הָווּ כְּמֻנָּחִים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה:

6 מִשֶּׁנִּתְלַשׁ רֻקּוֹ. וְהוּא שֶׁנִּתְעַגֵּל וְנִתְהַפֵּךְ בְּפִיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

« ברטנורא על משנה עירובין י׳:ד׳ ברטנורא על משנה עירובין י׳:ו׳ »