ברטנורא על משנה עדיות ב׳:ט׳

9 הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן וְכוּ'. לְפִי שֶׁקָּרוֹב טֶבַע הַבֵּן לִהְיוֹת דּוֹמֶה לְטֶבַע הָאָב, וְהַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהַחָכְמָה וְהַשָּׁנִים אָדָם זוֹכֶה בָּהֶן מִתְּחִלַּת יְצִירָתוֹ כְּפִי טִבְעוֹ, וְהָעֹשֶׁר אָדָם מוֹרִישׁוֹ לִבְנוֹ. וְחָכְמָה דְאָמְרִינַן הָכָא, הִיא הַסְּבָרָא הַיְשָׁרָה, וְהִיא בָּאָדָם כְּפִי טִבְעוֹ. וְהַשָּׁנִים, אֲרִיכוּת הַיָּמִים. וְלִי נִרְאֶה, שֶׁאִם אָדָם זוֹכֶה הָוְיָן לֵיהּ בָּנִים נָאִים בַּעֲלֵי כֹּחַ בַּעֲלֵי חָכְמָה עֲשִׁירִים וּמַאֲרִיכֵי יָמִים:

10 וּבְמִסְפַּר הַדּוֹרוֹת לְפָנָיו. פְּעָמִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַבְטִיחַ לָאָב לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְזַרְעוֹ לְדוֹר שְׁלִישִׁי אוֹ לְדוֹר רְבִיעִי, וְהָאָב זָכָה לְאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁתָּבֹא לָהֶם אוֹתָהּ הַטּוֹבָה:

11 הוּא הַקֵּץ. שֶׁקָּצַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לִזְמַן פְּלוֹנִי וּלְדוֹר פְּלוֹנִי. כְּמוֹ וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה, הֲרֵי מִסְפַּר הַדּוֹרוֹת שֶׁהוּא דּוֹר רְבִיעִי הוּא הַקֵּץ שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: