ברטנורא על משנה דמאי ו׳:א׳

1 הַמְקַבֵּל שָׂדֶה. לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ כְּדֶרֶךְ הָאֲרִיסִין:

2 חוֹלֵק לִפְנֵיהֶם. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר חֵלֶק בַּעַל הַשָּׂדֶה, אֲבָל מַנִּיחַ לִפְנֵיהֶם חֵלֶק שְׂכַר הַקַּרְקַע כְּשֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר, וְלֹא חִיְּבוּ חֲכָמִים לַמְּקַבֵּל שֶׁיְּעַשֵּׂר עַל חֶלְקוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה וְיִתֵּן לוֹ מַה שֶּׁפָּסַק עִמּוֹ כְּשֶׁהוּא מְעֻשָּׂר, מִפְּנֵי יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּנְעוּ מִלְּקַבֵּל הַשָּׂדוֹת בַּאֲרִיסוּת:

3 הַחוֹכֵר. מְקַבֵּל הַשָּׂדֶה בְּדָבָר קָצוּב, כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִין לְשָׁנָה, בֵּין שֶׁהִיא עוֹשָׂה הַרְבֵּה בֵּין שֶׁהִיא עוֹשָׂה מְעַט:

4 תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. אֲבָל לֹא מְעַשֵּׂר, דְּכָל חוֹכֵר עַל מְנַת כֵּן יוֹרֵד לַשָּׂדֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ חֲכִירוּתוֹ מִפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בַּשָּׂדֶה בְּטִבְלָם, וּמִיהוּ מִשּׁוּם דְּאֵין לְהַשְׁהוֹת הַתְּרוּמָה, דְּאִי אֶפְשָׁר לַגֹּרֶן שֶׁתֵּעָקֵר אֶלָּא אִם כֵּן נִתְרְמָה, מִשּׁוּם הָכִי תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ, וּמִסְתַּבֵּר דִּמְנַכֶּה לוֹ הַתְּרוּמָה מֵחֲכִירוּתוֹ, דְּמַאי שְׁנָא תְּרוּמָה מִמַּעֲשֵׂר:

5 אָמַר רַבִּי יְהוּדָה. אֵימָתַי סַגִּי לַחוֹכֵר שֶׁיִּתְרֹם לְבָד וְאֵינוֹ מְעַשֵּׂר, כְּשֶׁנּוֹתֵן לוֹ חֲכִירוּתוֹ מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין. אֲבָל אִם נָתַן לוֹ מִשָּׂדֶה אַחֶרֶת אַף מֵאוֹתוֹ הַמִּין, אוֹ מִמִּין אַחֵר אַף מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה, כְּגוֹן שֶׁזָּרַע מִקְצַת הַשָּׂדֶה מִין אַחֵר כְּשִׁעוּר חֲכִירוּתוֹ, חַיָּב אַף לְעַשֵּׂר, דְּדָמִי לְפוֹרֵעַ חוֹבוֹ. אִי נַמִּי אֵין דַּעַת הַמַּחְכִּיר לְקַבֵּל פֵּרוֹת טְבוּלִים אֶלָּא כְּשֶׁפּוֹרֵעַ לוֹ מֵאוֹתָהּ שָׂדֶה וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין: