ברטנורא על משנה דמאי ה׳:ו׳

« ברטנורא על משנה דמאי ה׳:ה׳ ברטנורא על משנה דמאי ה׳:ז׳ »

6 הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם:

פירוש ברטנורא על משנה דמאי ה׳:ו׳

6 סִיטוֹן. סוֹחֵר הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִבַּעֲלֵי בָתִּים הַרְבֵּה בְּיַחַד וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים בְּמִדָּה גַסָּה:

7 לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. דְּשֶׁמָּא מַה שֶּׁלָּקַח מִמֶּנּוּ בַּשְּׁנִיָּה מֵאָדָם אַחֵר קְנָאוֹ, וְאָתֵי לְאַפְרוּשֵׁי מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב:

8 וַאֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג. כְּלוֹמַר מֵאוֹתָהּ קֻפָּה. וְדוֹמֶה לוֹ בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פרק טז משנה ג הַסּוּגִים הַגְּדוֹלִים:

9 וַאֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. דִּשְׁנֵיהֶם שְׁחַמְתִּית אוֹ שְׁנֵיהֶם לְבָנָה. וְאִם אָמַר הַסִּיטוֹן דְּמֵאָדָם אֶחָד קָנָה, נֶאֱמָן:

« ברטנורא על משנה דמאי ה׳:ה׳ ברטנורא על משנה דמאי ה׳:ז׳ »