ברטנורא על משנה דמאי ד׳:ד׳

4 מִי שֶׁקָּרָא שֵׁם לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי. שֶׁאָמַר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁאֲנִי חַיָּב לְהַפְרִישׁ מִכֶּרִי זֶה יְהֵא מֻנָּח בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וְלֹא הִפְרִישָׁהּ. וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי דְּנָקַט לְפִי שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל קוֹרֵא לָהּ שֵׁם וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן וְלוֹקֵחַ הַמַּעֲשֵׂר לְעַצְמוֹ, אֲבָל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל וַדַּאי אֵין הַיִּשְׂרָאֵל קוֹרֵא לָהּ שֵׁם אֶלָּא הוּא נוֹתֵן מַעֲשֵׂר לַלֵּוִי וְהַלֵּוִי מַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן:

5 לֹא יִטְּלֵם. כְּדֵי לִתְּנָם לַכֹּהֵן אוֹ לֶעָנִי שֶׁבֶּחָצֵר וְשֶׁבַּמָּבוֹי, שֶׁאָסוּר לִתֵּן מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן וְלֶעָנִי בְּשַׁבָּת. אֲבָל בִּלְמוּדִים לֶאֱכֹל אֶצְלוֹ כְּלוֹמַר הָרְגִילִין לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ שָׁרֵי, וּבִלְבָד שֶׁיּוֹדִיעֵם שֶׁהֵם שֶׁל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר אוֹ שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי, שֶׁאִם אֵינוֹ מוֹדִיעָם וְהֵם סְבוּרִים שֶׁמִּשֶּׁלּוֹ הוּא מַאֲכִילָם הֲוָה לֵיהּ כְּמַאֲכִיל אוֹרְחָיו תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, שֶׁהוּא אָסוּר: