ברטנורא על משנה חולין ט׳:ד׳

« ברטנורא על משנה חולין ט׳:ג׳ ברטנורא על משנה חולין ט׳:ה׳ »

4 עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, הַנּוֹגֵע בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וּבְשַׂעֲרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, טָמֵא. הָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים, מְטַמֵּא בְמַשָּׂא וְלֹא בְמַגָּע, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לֹא בְמַגָּע וְלֹא בְמַשָּׂא. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים שֶׁתְּחָבָן בְּקֵיסָם וֶהֱסִיטָן, שֶׁהוּא טָמֵא. וּמִפְּנֵי מָה רַבִּי עֲקִיבָא מְטַהֵר בָּעוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן:

פירוש ברטנורא על משנה חולין ט׳:ד׳

4 עוֹר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר. בְּמָקוֹם אֶחָד:

5 הַנּוֹגֵעַ בְּצִיב הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ. רְצוּעָה וְתִלְתּוּל הַיּוֹצֵא מֵאוֹתוֹ בָשָׂר וְתָלוּי וְדָבוּק בְּמִקְצָת. וּבְאוֹתוֹ צִיב לֵיכָּא כַּזַּיִת אֲבָל מְעֻרֶה הוּא לְכַזַּיִת:

6 וּבְשַׂעֲרָה. שֶׁבָּעוֹר כְּנֶגֶד אוֹתוֹ בָשָׂר:

7 טָמֵא. דְּשַׂעֲרָה הֲוֵי שׁוֹמֵר:

8 מְטַמֵּא בְמַשָּׂא. שֶׁהֲרֵי נָשָׂא כַּזַּיִת נְבֵלָה:

9 וְלֹא בְמַגָּע. דְּאִי אֶפְשָׁר לִגַּע בְּיַחַד, וּשְׁתֵּי נְגִיעוֹת אֵינָן מִצְטָרְפוֹת:

10 לֹא בְמַגָּע וְלֹא בְמַשָּׂא. כְּדִמְפָרֵשׁ טַעֲמָא בְּסֵיפָא שֶׁהָעוֹר מְבַטְּלָן:

11 וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא. דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא הֲוֵי כַּזַּיִת מְעֻרֶה בְּמָקוֹם אֶחָד, בִּכְהַאי גַוְנָא כְּגוֹן שֶׁתָּחַב שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בְּקֵיסָם, כְּלוֹמַר עֵץ דַּק, וֶהֱסִיטָן, שֶׁהוּא טָמֵא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

« ברטנורא על משנה חולין ט׳:ג׳ ברטנורא על משנה חולין ט׳:ה׳ »