ברטנורא על משנה חולין ז׳:ו׳

6 וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּטְמֵאָה. שֶׁאִם אָכַל גִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל טְמֵאָה, לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם, לוֹקֶה מִשּׁוּם טְמֵאָה וְלֹא מִשּׁוּם גִּיד. וּלְמַאן דְּאָמַר אֵין בַּגִּידִים בְּנוֹתֵן טַעַם, פָּטוּר מִכְּלוּם, דְּבִטְהוֹרָה עֵץ הוּא וְהַתּוֹרָה חִיְּבָה עָלָיו, אֲבָל בִּטְמֵאָה אֵינוֹ נוֹהֵג:

7 מִבְּנֵי יַעֲקֹב נֶאֱסַר. וַעֲדַיִן טְמֵאָה מֻתֶּרֶת לָהֶן עַד מַתַּן תּוֹרָה:

8 אָמְרוּ לוֹ. פָּסוּק זֶה שֶׁהִזְהִיר עָלָיו בְּסִינַי נֶאֱמַר, וְעַד סִינַי לֹא הֻזְהֲרוּ:

9 אֶלָּא שֶׁנִּכְתַּב בִּמְקוֹמוֹ. לְאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר בְּסִינַי, כְּשֶׁבָּא לְסַדֵּר מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה כָּתַב הַמִּקְרָא הַזֶּה עַל הַמַּעֲשֶׂה, עַל כֵּן הֻזְהֲרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי כֵּן שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ גִּיד הַנָּשֶׁה לֵידַע מֵאֵיזֶה טַעַם נֶאֱסַר לָהֶם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: