ברטנורא על משנה חולין ב׳:ט׳

9 אֵין שׁוֹחֲטִין לְתוֹךְ יַמִּים. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לְשָׂרוֹ שֶׁל יָם הוּא שׁוֹחֵט:

10 וְלֹא לְתוֹךְ הַכֵּלִים. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ לִזְרֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה קָא עֲבִיד:

11 עוּגָא. גֻּמָּא. לְשׁוֹן עוּגִיאוֹת לַגְּפָנִים, בְּמוֹעֵד קָטָן פ"א מ"א:

12 עוּגָא שֶׁל מַיִם. דַּוְקָא עֲכוּרִים, אֲבָל צְלוּלִין לֹא. שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לְפַרְצוּף פָּנָיו הַנִּרְאֶה בַּמַּיִם הוּא שׁוֹחֵט:

13 וּבִסְפִינָה. יָכוֹל לִשְׁחֹט עַל גַּבֵּי כֵלִים וְהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לְתוֹךְ הַיָּם. שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא לְלַכְלֵךְ הַסְּפִינָה הוּא עוֹשֶׂה:

14 אֵין שׁוֹחֲטִין לְגֻמָּא כָּל עִקָּר. וַאֲפִלּוּ בַּבַּיִת. וְטַעֲמָא דְגֻמָּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חֹק הַמִּינִים:

15 אֲבָל עוֹשֶׂה גֻמָּא. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהָכִי קָאָמַר, אֵין שׁוֹחֲטִים לְגֻמָּא כָּל עִקָּר. וְהָרוֹצֶה לְנַקֵּר חֲצֵרוֹ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, עוֹשֶׂה מָקוֹם חוּץ לַגֻּמָּא וְשׁוֹחֵט, וְהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לַגֻּמָּא:

16 יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִים. יַחֲזִיק יְדֵיהֶן בְּחֻקּוֹתֵיהֶם. יְחַקֶּה לְשׁוֹן חֹק: