ברטנורא על משנה חולין א׳:ג׳

3 הַשּׁוֹחֵט מִתּוֹךְ הַטַּבַּעַת. בַּטַּבַּעַת הַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה לְכֻלָּן קָאָמַר:

4 וְשִׁיֵּר בָּהּ מְלֹא הַחוּט עַל פְּנֵי כֻלָּהּ. לְצַד הָרֹאשׁ. שֶׁלֹּא הִטָּה לַסַּכִּין לָצֵאת מִן הַטַּבַּעַת לְצַד הָרֹאשׁ עַד שֶׁגָּמַר כָּל הַטַּבַּעַת כֻּלָּהּ, כְּשֵׁרָה:

5 מְלֹא הַחוּט. כְּלוֹמַר כָּל דְּהוּ. אֲבָל אִם קֹדֶם שֶׁגָּמַר אֶת כֻּלָּהּ הִגְרִים אֶת הַסַּכִּין לְצַד הָרֹאשׁ. וְיָצָא מִן הַטַּבַּעַת וְגָמַר אֶת הַשְּׁחִיטָה לְמַעְלָה מִן הַטַּבַּעַת שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא הַגְרָמָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁחַט רֹב הַקָּנֶה בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה, פָּסְלֵי רַבָּנָן, הוֹאִיל וּגְמָרוֹ בִּפְסוּל:

6 רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר מְלֹא הַחוּט עַל פְּנֵי רֻבָּהּ. אִם שִׁיֵּר בָּהּ מְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה מִן הַטַּבַּעַת לְצַד הָרֹאשׁ עַל פְּנֵי רֹב הַטַּבַּעַת, כְּלוֹמַר שֶׁחָתַךְ רֹב הַקָּנֶה בְּתוֹךְ הַטַּבַּעַת וּבְמִעוּטָהּ הִגְרִים וְיָצָא מִמֶּנָּה לְצַד הָרֹאשׁ וְגָמַר הַשְּׁחִיטָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, כְּשֵׁרָה, דִּבְרֻבָּא אִתְכַּשְּׁרָה לַהּ שְׁחִיטָה, וְאִידָךְ כִּי קָא שָׁחֵיט מְחַתֵּךְ בָּשָׂר בְּעַלְמָא הוּא. וּפְסַק הֲלָכָה, הַשּׁוֹחֵט לְמַעְלָה מִטַּבַּעַת הַגְּדוֹלָה, מִשִּׁפּוּי כּוֹבַע וּלְמַעְלָה, טְרֵפָה. מִשִּׁפּוּי כּוֹבַע וּלְמַטָּה, כָּשֵׁר. וְהַיְנוּ דְּשִׁיֵּר בְּחִטֵּי, שֶׁשָּׁחַט בְּאוֹתָן שְׁנֵי חִטִּין שֶׁל בָּשָׂר שֶׁהֵן לְמַעְלָה מִטַּבַּעַת הַגְּדוֹלָה וּלְמַטָּה מִשִּׁפּוּי כּוֹבַע, וְשִׁיֵּר בָּהֶן כָּל שֶׁהוּא לְצַד הָרֹאשׁ: