ברטנורא על משנה חגיגה א׳:ח׳

8 הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר. מְעַט רֶמֶז יֵשׁ בַּמִּקְרָא שֶׁיּוּכַל הֶחָכָם לְהַתִּיר הַנֶּדֶר, וְאֵין לִסְמֹךְ עָלָיו, אֶלָּא כָּךְ מָסוּר לַחֲכָמִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה:

9 הִלְכוֹת שַׁבָּת וְהִלְכוֹת חֲגִיגָה וְהִלְכוֹת מְעִילָה. יֵשׁ בָּהֵן הֲלָכוֹת שֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בְּרֶמֶז, בְּמִקְרָא מֻעָט, כְּהַר הַתָּלוּי בְּשַׂעֲרוֹת הָרֹאשׁ:

10 וְהָעֲבוֹדוֹת. הִלְכוֹת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת:

11 הֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה. בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ דְּהֵן וְהֵן גּוּפֵי תּוֹרָה קָאָמַר. כְּלוֹמַר בֵּין אוֹתָן שֶׁאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ וּבֵין אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, בֵּין אוֹתָן שֶׁהֵן כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, אֵלּוּ וְאֵלּוּ גּוּפֵי תּוֹרָה: