ברטנורא על משנה ברכות ו׳:ו׳

6 הָיוּ יוֹשְׁבִים. בְּלֹא הֲסֵבָה, וְסִימָן הוּא שֶׁלֹּא נִתְוַעֲדוּ לֶאֱכֹל יַחַד. שֶׁרְגִילִים הָיוּ כְּשֶׁמִּתְוַעֲדִים חֲבוּרוֹת אֲנָשִׁים לֶאֱכֹל שֶׁהָיוּ מְסֻבִּים עַל הַמִּטּוֹת וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים בַּהֲסֵבַת שְׂמֹאל:

7 כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם קְבַע סְעֻדָּה בְּלֹא הֲסֵבָה. וּמִיהוּ אִם אָמְרוּ נֵיזִיל נֵיכוֹל נַהֲמָא בְּדוּכְתָּא פְּלָן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵסֵבּוּ כְּהֵסֵבּוּ דָּמִי, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם, וּמִצְטָרְפִין נַמִּי לְזִמּוּן:

8 בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי וְאֵין לֵב הַמְּסֻבִּים פּוֹנֶה אֶל הַמְבָרֵךְ אֶלָּא לִבְלֹעַ מַה שֶּׁבְּפִיהֶם. אִי נַמִּי חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יֵחָנֵק כְּשֶׁבָּא לַעֲנוֹת אָמֵן:

9 וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר. הַמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא מְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא דְעָדִיף מִנֵּיהּ אֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן דְּאַתְחִיל בַּחֲדָא עָבֵיד לְאִידָךְ:

10 לְאַחַר הַסְּעֻדָּה. לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, דְּהַשְׁתָּא לָאו מִצָּרְכֵי הַסְּעֻדָּה הוּא, אֲפִלּוּ הָכִי כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בִּבְרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת גּוֹמְרָן:

11 מֻגְמָר. רְגִילִין הָיוּ לְהָבִיא אַחַר הַסְּעֻדָּה עֲצֵי בְשָׂמִים בְּמַחְתָּה עַל הָאֵשׁ לְרֵיחַ טוֹב: