ברטנורא על משנה בכורות ז׳:ז׳

7 אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. אָב וּבְנוֹ כֹהֵן עוֹבְדִים עֲבוֹדָה בְּיוֹם אֶחָד וּבִזְמַן אֶחָד. וְאֵין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בַּבְּהֵמָה קְרֵבִין בְּיוֹם אֶחָד:

8 וּטְרֵפָה. שֶׁנּוֹלַד בָּהּ אֶחָד מִסִּימָנֵי טְרֵפוֹת הַמְּנוּיִין בְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת, אֵינָהּ קְרֵבָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:

9 וְיוֹצֵא דֹפֶן. שֶׁקָּרְעוּ אֶת אִמּוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ חַי. בַּבְּהֵמָה, פְּסוּלָה לְהַקְרָבָה, דְּכִי יֻלַּד כְּתִיב, פְּרָט לְיוֹצֵא דֹפֶן. וּבְכֹהֵן הַמַּקְרִיב לֹא מִפְּסִיל בְּהָכִי:

10 הַנּוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה. כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא גְּרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה, נוֹדֵר וְעוֹבֵד. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא גֵרֵשׁ מֻתָּר לַעֲבֹד אַחַר שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא יֵהָנֶה הוּא מִמֶּנָּה וְהִיא מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ. וְהוּא שֶׁיִּדֹּר עַל דַּעַת רַבִּים שֶׁאֵין לוֹ הַתָּרָה אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה. וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיֹאמַר דִּלְצֹרֶךְ דְּבַר מִצְוָה הוּא שׁוֹאֵל שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ אֶת נִדְרוֹ, דְּכֵיוָן דְּקַיְמָא לָן שֶׁהַבָּא לְהַתִּיר נִדְרוֹ צָרִיךְ לְפָרֵשׁ עַל מַה נָּדַר, וַדַּאי כִּי שָׁמַע חָכָם דְּמִשּׁוּם שֶׁהִיא גְרוּשָׁה אוֹ זוֹנָה דַּאֲסוּרָה לוֹ נָדַר לֹא שָׁרֵי לֵיהּ נִדְרוֹ:

11 עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא יְהֵא מִטַּמֵּא לְמֵתִים. הָכָא סַגִּי לֵיהּ בְּקַבָּלָה, וְלֹא מַדְּרִינַן לֵיהּ כְּמוֹ גַבֵּי נוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה. מִשּׁוּם דְּהָתָם יִצְרוֹ תוֹקְפוֹ, הָכָא גַבֵּי טֻמְאָה אֵין יִצְרוֹ תוֹקְפוֹ, הִלְכָּךְ בְּקַבָּלָה גְרֵידָא סַגִּי לֵיהּ: