ברטנורא על משנה בכורות ו׳:ה׳

5 הַזּוֹבָן. הַנַּרְתֵּק שֶׁהַגִּיד שֶׁל בְּהֵמָה חָבוּי בּוֹ. כְּשֶׁנִּפְגַּם הָוֵי מוּם דְּלֹא הָדַר בָּרִיא, אֲבָל נִטַּל לֹא הָוֵי מוּם, דְּחוֹזֵר לְאֵיתָנוֹ:

6 עֶרְיָה שֶׁל נְקֵבָה. בֵּית הָעֶרְוָה הַבּוֹלֵט לַחוּץ וְנִרְאֶה עַל שְׁאָר שֶׁטַח הַגּוּף:

7 בְּמֻקְדָּשִׁים. בִּשְׁאָר קָדָשִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן נְקֵבָה, כְּגוֹן שְׁלָמִים, דְּאִלּוּ בַבְּכוֹר לֵיכָּא נְקֵבָה:

8 אֲבָל לֹא מִן הַפֶּרֶק. דְּנִפְגַּם בֵּין הַפְּרָקִים מַעֲלֶה אֲרוּכָה, כְּשֶׁלֹּא נֶחְתַּךְ כָּל הַזָּנָב:

9 אוֹ שֶׁהָיָה רֹאשׁ הַזָּנָב מַפְצִיל עֶצֶם. הַזָּנָב הַתָּלוּי לְמַטָּה נִקְלַף הָעוֹר וּבָשָׂר וְנִשְׁאַר הָעֶצֶם מְגֻלֶּה, שׁוּב אֵין מַעֲלֶה אֲרוּכָה, הוֹאִיל וּבְרֹאשׁ הַזָּנָב הוּא:

10 מַפְצִיל. כְּמוֹ אֲשֶׁר פִּצֵּל בְּרֵאשִׁית ל. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁנֶּחֱלַק הַזָּנָב בְּקָצֵהוּ לִשְׁתֵּי זְנָבוֹת וּבְכָל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן עֶצֶם:

11 וּבֵין חֻלְיָא לְחֻלְיָא מְלֹא אֶצְבָּע. שֶׁחֻלְיוֹת שֶׁל זָנָב רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ מְלֹא אֶצְבַּע, דְּהַיְנוּ רֹחַב גֻּדָל: