ברטנורא על משנה בכורות ה׳:ג׳

3 הַצּוֹרֵם. הַפּוֹגֵם. וּבְכֹהֵן אַיְרֵי, שֶׁפּוֹגֵם אֹזֶן הַבְּכוֹר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֻלִּין בְּיָדוֹ:

4 הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עוֹלָמִית. וַאֲפִלּוּ נָפַל בּוֹ מוּם אַחֵר. מִשּׁוּם קְנָס, לְפִי שֶׁעָבַר וְהִטִּיל מוּם בַּקָּדָשִׁים. שֶׁהַמַּטִּיל מוּם בַּקָּדָשִׁים סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וַאֲפִלּוּ עָשָׂה מוּם בְּבַעַל מוּם. דִּכְתִיב ויקרא כב כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ, קָרֵי בֵּיהּ לֹא יְהַיֶּה בּוֹ, שֶׁלֹּא יַטִּיל בּוֹ מוּם. וּמִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב מוּם וְכָתַב כָּל מוּם, לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם שֶׁלֹּא יַטִּיל בּוֹ מוּם:

5 כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ מוּם אַחֵר יִשְׁחֹט עָלָיו. וַאֲפִלּוּ בְאוֹתוֹ מוּם עַצְמוֹ, אִם מֵת הַמַּטִּיל אֶת הַמּוּם, בְּנוֹ שׁוֹחֵט אַחֲרָיו עַל אוֹתוֹ הַמּוּם. דִּלְדִידֵיהּ קָנְסוּ רַבָּנָן, לִבְרֵיהּ לֹא קָנְסוּ רַבָּנָן. וְכֵן הֲלָכָה:

6 וּשְׂעָרוֹ מְדֻלְדָּל. לְפִי שֶׁלֹּא נִגְזַז מֵעוֹלָם:

7 קַסְדּוֹר. מְמֻנֶּה מֵהַמֶּלֶךְ:

8 מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה. שֶׁהִנִּיחוּהוּ לְהַזְקִין כָּל כָּךְ:

9 פִּגְיוֹן. סַכִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי פִּיּוֹת קָרוּי פִּגְיוֹן:

10 וְהִתִּירוּהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּכְרִי נִתְכַּוֵּן לְהַטִּיל בּוֹ מוּם, כֵּיוָן דְּשֶׁלֹּא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל עָשָׂה, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל:

11 רָאָה שֶׁהִתִּירוּ וְהָלַךְ וְצָרַם בְּאָזְנֵי בְכוֹרוֹת אֲחֵרִים. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיִשְׂרָאֵל. נַעֲשָׂה כְאִלּוּ אָמַר לוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּעֲשֵׂהוּ וְאָסוּר:

12 הָיוּ תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים. וּצְרִיכָא לְאַשְׁמְעִינַן קַסְדּוֹר נָכְרִי וְתִינוֹקוֹת. דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן קַסְדּוֹר, הֲוָה אֲמֵינָא בְנָכְרִי הוּא דְשָׁרֵי דְּלֵיכָּא לְמִגְזַר דִּלְמָא אָתֵי לְמִסְרַךְ וְלִלְמֹד לְהַטִּיל מוּם בַּקָּדָשִׁים, דְּסִרְכֵיהּ דְּנָכְרִי לֹא אִכְפַּת לָן שֶׁהֲרֵי נָהוּג הוּא בְאִסּוּרִין, אֲבָל קָטָן דְּאִי שָׁרֵית לֵיהּ אָתֵי לְמִסְרַךְ אֵימָא לֹא. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן תִּינוֹקוֹת הֲוָה אֲמֵינָא תִינוֹק הוּא דְּשָׁרוּ רַבָּנָן, דְּמַאן דְּחָזֵי לֹא אָתֵי לְמֵימַר נַמִּי אִי הֲוָה שָׁדֵי בֵיהּ גָּדוֹל מוּמָא הֲוָה מִשְׁתְּרֵי, דְּקָטָן בְּגָדוֹל לֹא מִחַלַּף, אֲבָל נָכְרִי גָדוֹל דְּאָתֵי לְאִחַלּוֹפֵי בְגָדוֹל יִשְׂרָאֵל אֵימָא לֹא, צְרִיכֵי:

13 כֹּל שֶׁהוּא לְדַעְתּוֹ אָסוּר. לַאֲתוֹיֵי גְרָמָא. כְּגוֹן שֶׁיּוֹלִיךְ הַבְּהֵמָה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בַּרְזֶל כְּדֵי שֶׁתִּכָּשֵׁל בּוֹ וְיִפֹּל בָּהּ מוּם:

14 וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ מֻתָּר. לַאֲתוֹיֵי אִם הָיָה יִשְׂרָאֵל מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאוֹמֵר בִּפְנֵי הַנָּכְרִי בְּכוֹר זֶה אִם נָפַל בּוֹ מוּם הָיִינוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ, וְשָׁמַע הַנָּכְרִי וְהִטִּיל בּוֹ מוּם, מֻתָּר: