ברטנורא על משנה ביצה ג׳:ו׳

6 אֵין נִמְנִין. אֵין פּוֹסְקִים דָּמִים לִהְיוֹת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים בְּהֵמָה זוֹ בִּשְׁלֹשָׁה זוּזִים, זוּז לְכָל אֶחָד:

7 וְשׁוֹחֲטִים וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן. לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, וְאֵין מַזְכִּירִין פִּסּוּק דָּמִים:

8 שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר. אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִשְׁקֹל בְּלִיטְרָא, דַּהֲוֵי מַעֲשֵׂה חֹל, מֻתָּר לִשְׁקֹל כְּנֶגֶד הַכְּלִי וּכְנֶגֶד הַקּוֹפִיץ, וּלְמָחָר יִרְאוּ הַקּוֹפִיץ וְהַכְּלִי כַּמָּה מִשְׁקָלוֹ:

9 חֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מַשְׁגִּיחִין. אֵין מְעַיְּנִין:

10 בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹר הַבָּשָׂר מִן הָעַכְבָּרִין אָסוּר לָשׂוּם אוֹתוֹ בְּכַף מֹאזְנַיִם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: