מקור משנה בבא מציעא ח׳:ה׳
5 הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לְעֵצִים, וְעָשׂוּ פָּחוֹת מֵרְבִיעִית לִסְאָה, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַזֵּיתִים. עָשׂוּ רְבִיעִית לִסְאָה, זֶה אוֹמֵר זֵיתַי גִּדְּלוּ, וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִדְּלָה, יַחֲלֹקוּ. שָׁטַף נָהָר זֵיתָיו וּנְתָנָם לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, זֶה אוֹמֵר זֵיתַי גִּדְּלוּ, וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִדְּלָה, יַחֲלֹקוּ:
פירוש ברטנורא על משנה בבא מציעא ח׳:ה׳
5 הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לְעֵצִים. שֶׁיָּקוֹץ אוֹתָן לְשָׂרְפָם, וְהִשְׁהָה אוֹתָן בַּקַּרְקַע:
6 וְעָשׂוּ. זֵיתִים רָעִים שֶׁאֵין בַּסְּאָה שֶׁלָּהֶם רְבִיעִית שֶׁמֶן:
7 הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַזֵּיתִים. דִּבְפָחוֹת מֵרְבִיעִית לֹא קַפְּדֵי אֱינָשֵׁי. וּרְבִיעִית שֶׁאָמְרוּ, חוּץ מִן הַהוֹצָאָה שֶׁהוּא מוֹצִיא בִּמְסִיקָתָן וּבַעֲצִירָתָן. וּמַתְנִיתִין בְּשֶׁמָּכַר זֵיתָיו עַל מְנָת לָקוּץ סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ לָקוּץ מִיָּד, אֲפִלּוּ פָּחוֹת מֵרְבִיעִית לְבַעַל הַקַּרְקַע. וְאִם אָמַר לָקוּץ לִכְשֶׁתִּרְצֶה, אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵרְבִיעִית לְבַעַל הַזֵּיתִים:
8 וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִּדְּלָה יַחֲלֹקוּ. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ כְּגוֹן שֶׁשָּׁטַף נָהָר הַזֵּיתִים עִם גּוּשֵׁיהֶן, דְּהַיְנוּ עִם הַקַּרְקַע שֶׁסְּבִיבוֹתֵיהֶן שֶׁהֵן יְכוֹלִים לִחְיוֹת עַל יָדוֹ, וּמִפְּנֵי כֵן הֵם פְּטוּרִים מֵעָרְלָה. וְכָל שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָרִאשׁוֹנוֹת הוּא דְּיַחֲלֹקוּ, דְּאַף עַל גַּב דְּקַרְקַע שֶׁל זֶה מְגַדְּלָן, מִכָּל מָקוֹם אִי לָאו גּוּשֵׁיהֶן לֹא הָוֵי מָצֵי אָכֵיל מִנַּיְהוּ מִשּׁוּם עָרְלָה. אֲבָל לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הַכֹּל לְבַעַל הַקַּרְקַע, דְּאָמַר לֵיהּ, אִי אָנָּא נַטְעֵי, לְאַחַר שָׁלֹשׁ מִי לֹא הֲוָה אָכִילְנָא: