ברטנורא על משנה בבא מציעא ו׳:ה׳

5 וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעֹרִים. שֶׁהֵן קַלִּים מֵחִטִּין:

6 חַיָּב. בְּקִלְקוּלָהּ אִם הוֹסִיף שְׁלֹשָׁה קַבִּין. וְלֹא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְהַשְּׂעֹרִים קַלִּין יֵשׁ לוֹ לְהוֹסִיף עַד כְּדֵי כֹּבֶד לֶתֶךְ חִטִּין שֶׁהוּא מַשָּׂא הַחֲמוֹר:

7 מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּפַח קָשֶׁה. לַבְּהֵמָה כְּמַשְּׂאוֹי. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַשָּׂאוֹ כָּבֵד כְּמַשָּׂא הַחִטִּין, הֲרֵי נִפְחָן כְּנֶפַח הַחִטִּין, וְהַנֶּפַח כְּמַשְּׂאוֹי:

8 לֶתֶךְ. חֲצִי כּוֹר. וְהַכּוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין:

9 סוּמְכוֹס אוֹמֵר וְכוּ'. וַהֲלָכָה כְּסוּמְכוֹס. וְאִם הוֹסִיף פָּחוֹת מִשִּׁעוּר זֶה, פָּטוּר אִם הוּזַק הַחֲמוֹר, וְנוֹתֵן שְׂכַר הַתּוֹסֶפֶת בִּלְבַד: