ברטנורא על משנה בבא מציעא ג׳:ד׳

« ברטנורא על משנה בבא מציעא ג׳:ג׳ ברטנורא על משנה בבא מציעא ג׳:ה׳ »

4 שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד, זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם, זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי מָאתָיִם וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי מָאתָיִם, נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, וְהַשְּׁאָר יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִם כֵּן מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי. אֶלָּא הַכֹּל יְהֵא מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ:

פירוש ברטנורא על משנה בבא מציעא ג׳:ד׳

4 שְׁנַיִם שֶׁהִפְקִידוּ אֵצֶל אֶחָד זֶה מָנֶה וְזֶה מָאתַיִם. כְּגוֹן דְּאַפְקִידוּ תַּרְוַיְהוּ כִּי הֲדָדֵי זֶה בִּפְנֵי זֶה:

5 נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה וְכוּ'. דְּאָמַר לְהוּ אַתּוּן לֹא קָפְדִיתוּ אַהֲדָדֵי, וְלֹא חֲשַׁדְתֶּם זֶה אֶת זֶה שֶׁמָּא חֲבֵרוֹ יִתְבַּע הַמָּאתַיִם. אֲנָא נַמִּי לֹא רְמַאי אַנַּפְשַׁאי לְמֵידַק הַמָּאתַיִם שֶׁל מִי הֵן. וְנַעֲשׂוּ כְּאִלּוּ הִנִּיחוּ כָּל הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת בִּצְרוֹר אֶחָד, דְּלֹא הָוֵי לֵיהּ לְמֵידַק מַה יֵּשׁ לָזֶה בְתוֹכוֹ וּמַה יֵּשׁ לַחֲבֵרוֹ:

6 מַה הִפְסִיד הָרַמַּאי. וּלְעוֹלָם לֹא יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת:

« ברטנורא על משנה בבא מציעא ג׳:ג׳ ברטנורא על משנה בבא מציעא ג׳:ה׳ »