ברטנורא על משנה בבא בתרא ט׳:י׳

10 נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ. וְאֵין לָהּ בֵּן אַחֵר אֶלָּא זֶה. יוֹרְשֵׁי הַבֵּן אוֹמְרִים הָאִשָּׁה מֵתָה תְּחִלָּה וְיָרַשׁ הַבֵּן נְכָסֶיהָ וְאָנוּ יוֹרְשִׁים הַבֵּן. וְיוֹרְשֵׁי הָאִשָּׁה מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ אוֹמְרִים הַבֵּן מֵת תְּחִלָּה וְאָנוּ יוֹרְשִׁים אֶת הָאִשָּׁה:

11 אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים. בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל: שֶׁיַּחֲלֹקוּ. דְּכֵיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם בָּאִים מִכֹּחַ יְרֻשָּׁה הָוֵי סָפֵק וְסָפֵק, וְיַחְלֹקוּ. וְלֹא דָּמֵי לְנָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ, דְּהָתָם יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי נְכָסִים, יֵשׁ שֶׁהַבַּעַל מֻחְזָק וְיֵשׁ שֶׁהָאִשָּׁה מֻחֶזֶקֶת, אֲבָל הָכָא הַכֹּל בְּחֶזְקַת הָאִשָּׁה כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה אַלְמָנָה, וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִכֹּחַ יְרֻשָּׁה לִירַשׁ הַכֹּל, הִלְכָּךְ יַחֲלֹקוּ:

12 מוֹדֶה אֲנִי בָזֶה. דִּלְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל הָכָא נַמִּי אָמְרִינַן נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן, בְּחֶזְקַת יוֹרְשֶׁיהָ מִן הָאָב, שֶׁהֲרֵי בְּחַיֶּיהָ מִשֶּׁמֵּת בַּעְלָהּ אַחַר שֵׁבֶט אָבִיהָ הִיא מִתְיַחֶסֶת, וּמָמוֹנָהּ נַמִּי בְּחַיֶּיהָ הָיָה בְּחֶזְקַת שֵׁבֶט אָבִיהָ. הִלְכָּךְ יוֹרְשֶׁיהָ מִן הָאָב יוֹרְשִׁים אוֹתָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

13 עַל הַחֲלוּקִין אָנוּ מִצְטַעֲרִין. כְּלוֹמַר, עַל מַחֲלֹקֶת דִּלְעֵיל דְּבֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אָנוּ מִצְטַעֲרִים שֶׁלֹּא הִשְׁווּ דַּעְתָּן, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁגַּם בָּזֶה חֲלוּקִין וּבָאתָ לַחְלֹק עַל תַּנָּא קַמָּא שֶׁאוֹמֵר שֶׁהֵם שָׁוִין: