מקור משנה בבא בתרא ג׳:ד׳
4 הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה, וּשְׁנַיִם בַּשְּׁנִיָּה, וּשְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁית, מְשָׁלְשִׁין בֵּינֵיהֶם. שְׁלֹשָׁה אַחִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶם, הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדֻיּוֹת, וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה:
פירוש ברטנורא על משנה בבא בתרא ג׳:ד׳
4 מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם. כָּל כַּת יִתֵּן הַשְּׁלִישׁ. שֶׁהֲרֵי הֵן שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים:
5 שְׁלֹשָׁה אַחִים. לְכָל שָׁנָה אָח אֶחָד וְאַחֵר עִם הָאָח, שֶׁאוֹתוֹ אַחֵר מֵעִיד עִם כֻּלָּן:
6 הֲרֵי כָּאן שָׁלֹשׁ עֵדֻיּוֹת. דְּמַאי דְּמַסְהֵיד הַאי לֹא מַסְהֵיד הַאי, וּלְכָךְ עֵדוּתָן כְּשֵׁרָה:
7 וְהֵן עֵדוּת אַחַת. לְעִנְיַן הֲזָמָה, שֶׁאִם הוּזְמוּ מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶן, וְאֵין נַעֲשִׂים זוֹמְמִין עַד שֶׁיּוּזְמוּ כֻּלָּן: