ברטנורא על משנה בבא בתרא ב׳:ד׳

4 מִי שֶׁהָיָה כָתְלוֹ סָמוּךְ לְכֹתֶל חֲבֵרוֹ. כְּמִין גַּא"ם. וּבָא לַעֲשׂוֹת כֹּתֶל שֵׁנִי כְּנֶגֶד כֹּתֶל חֲבֵרוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַשְּׁלֹשָׁה כְּתָלִים כְּמִין בֵּי"ת, הֲרֵי חֲבֵרוֹ מְעַכֵּב עָלָיו עַד שֶׁיַּרְחִיק מִכְּנֶגְדּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם בֵּין שְׁנֵי הַכְּתָלִים רָחָב וְיוּכְלוּ לָדוּשׁ בּוֹ רַבִּים, שֶׁדְּרִיסַת הָרֶגֶל בַּקַּרְקַע הַסָּמוּךְ לַכֹּתֶל מְחַזֶּקֶת יְסוֹדוֹת הַכְּתָלִים וּמַעֲמִידָה אוֹתָם. וְדַוְקָא בְּכֹתֶל גִּנָּה אוֹ בְּכֹתֶל חָצֵר שֶׁבְּעִיר חֲדָשָׁה דְּלֹא דָּשׁוּ בָּהּ רַבִּים וְלֹא נִתְחַזֵּק הַקַּרְקַע כָּל צָרְכּוֹ עַל יְדֵי דְּרִיסַת הָרֶגֶל. אֲבָל בְּכֹתֶל חָצֵר שֶׁבְּעִיר יְשָׁנָה סוֹמֵךְ וְאֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק. וְכֵן אִם לֹא הָיָה בְּכֹתֶל חֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹ יוֹתֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַרְחִיק, שֶׁכֹּתֶל שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ חִזּוּק:

5 וּבַחַלּוֹנוֹת מִלְמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן וּמִכְּנֶגְדָּן אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיְתָה לוֹ חַלּוֹן לְמַעְלָה בְּכָתְלוֹ וּבָנָה חֲבֵרוֹ כֹּתֶל כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן מִלְּמַטָּה, אִם נִשְׁאַר מֵרֹאשׁ הַכֹּתֶל שֶׁבָּנָה עַד הַחַלּוֹן פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת בַּגֹּבַהּ, הֲרֵי זֶה כּוֹפֵהוּ לְמַעֵט הַכֹּתֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲמֹד עַל רֹאשׁ הַכֹּתֶל וְיַשְׁקִיף בְּעַד הַחַלּוֹן:

6 מִלְּמַטָּן. הָיְתָה הַחַלּוֹן לְמַטָּה בַּכֹּתֶל, כּוֹפֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְהַגְבִּיהַּ הַכֹּתֶל שֶׁבָּנָה כְּנֶגְדּוֹ בְּגֹבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַחַלּוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יַבִּיט בּוֹ:

7 וּמִכְּנֶגֶד. דְּצָרִיךְ לְהַרְחִיק הַכֹּתֶל מִן הַחַלּוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַאֲפִיל אוֹרוֹ: