ברטנורא על משנה בבא בתרא ב׳:י״ב

12 סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ. בֵּין שְׂדֵה לָבָן בֵּין שְׂדֵה אִילָן:

13 אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. כְּדֵי עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם. שֶׁכְּשֶׁיַּחֲרֹשׁ אֶת אִילָנוֹתָיו לֹא יְהֵא צָרִיךְ לְהַכְנִיס מַחֲרֵשָׁתוֹ לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְהָנֵי מִלֵּי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁמַּחֲרֵשָׁתָן אֲרֻכָּה. אֲבָל בְּבָבֶל וּבִשְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁמַּחֲרֵשָׁתָן קְצָרָה, בְּהַרְחָקַת שְׁתֵּי אַמּוֹת סַגִּי. וְדַוְקָא בִּגְפָנִים לִגְפָנִים וְאִילָנוֹת לְאִילָנוֹת הוּא דְּסַגִּי בִּשְׁתֵּי אַמּוֹת, אֲבָל הַבָּא לִטַּע שְׂדֵה אִילָן סָמוּךְ לַגְּפָנִים, אֲפִלּוּ בְּבָבֶל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת:

14 מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁיָּצְאוּ שָׁרְשֵׁי אִילָנוֹת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, קוֹצְצָן בְּעֹמֶק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ:

15 וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ. שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם שֶׁחוֹפֵר רָחוֹק מֵאִילַן חֲבֵרוֹ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה אוֹ יוֹתֵר. אֲבָל פָּחוֹת מִכֵּן, הָעֵצִים לְבַעַל הָאִילָן. דְּעַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִנַּק יָנְקֵי, טְפֵי לֹא יָנְקֵי: