ברטנורא על משנה עבודה זרה ד׳:ח׳

« ברטנורא על משנה עבודה זרה ד׳:ז׳ ברטנורא על משנה עבודה זרה ד׳:ט׳ »

8 רש״ש פתח ↗

ברע"ב ד"ה מה שבבור אסור. אם יגע כו'. והרשב"ם בתוס' פי' מטעם כחו כו'. ולכאורה קשה דתיפוק ליה מטעם סתם יינם כדלעיל כ"ט ב' בריש המשנה ובתד"ה יין מנלן. ודוחק לומר דמפרשי דקאי על הרישא דלקח ישראל בעוד שהיה בגת דכשיקרא עליו שם יין כבר היה של ישראל. ועוד דהמטהר יינו של עובד כוכבים יצטרך לקנותו בעודן ענבים וזה לא שמענו ועי' לקמן נ"ו ב' בתד"ה מהו וברש"א ועי' לשון הר"ן שהבאתי לעיל שם דכל שאין בו חשש ניסוך לא מיתסר משום בנותיהן ולשטתו א"ש. ולשון הרמב"ם בפי"א מהל' מ"א ה"ג יין העובד כוכבים שאין אנו יודעים אם נתנסך כו' והוא הנקרא סתם יינם אסור בהנאה. משמע ג"כ דבידוע שלא נתנסך אינו בכלל סתם יינן. אבל שם הוכחתי דשטת רש"י אינו כן דעכ"פ אסור בשתיה. ואולי י"ל כיון דיינן נאסר משום בנותיהן כמו פתן דינו כמוהו דאינו אסור עד שיהא גמרו ע"י עובד כוכבים לעיל ל"ח ב' ואפי' לדעת הר"ן שהביא הב"י ר"ס קי"ב דבפת של עובד כוכבים לא מהני באפהו ישראל מ"מ היינו דוקא כשהלישה והעריכה היה ע"י עובד כוכבים ע"ש בב"י באורך:

9 במדבר רבה פתח ↗

כָּל הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וגו' במדבר ד, מו, מֵאַחַר שֶׁחָשַׁב הַלְוִיִּם מִשְׁפַּחַת בְּנֵי קְהָת לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן לְבַד וּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי מְרָרִי לְבַד, חָזַר וְכָלַל מִנְיָנָם בְּיַחַד, לְהַגִּיד שֶׁכֻּלָּם שְׁקוּלִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בַּחִבָּה. במדבר ד, מז: מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה כָּל הַבָּא לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה וַעֲבֹדַת וגו', תָּנֵי הַשִּׁיר מְעַכֵּב אֶת הַקָּרְבָּן דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מְעַכֵּב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר טַעֲמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר מֵהַאי קְרָא במדבר ח, יט: וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים וגו' לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', מַה כַּפָּרָה מְעַכֶּבֶת אַף שִׁירָה מְעַכֶּבֶת. וְרַבָּנָן מוֹקְמִין מֵהַאי קְרָא מַה כַּפָּרָה בַּיּוֹם אַף שִׁירָה בַּיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל מִנַּיִן לְעִקַּר שִׁירָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים יח, ז: וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה', אֵיזֶהוּ שֵׁרוּת שֶׁבְּשֵׁם ה', הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא תהלים פא, ג: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא ישעיה כד, יד: הֵמָּה יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ בִּגְאוֹן ה' וגו'. תָּנֵי במדבר ז, ט: וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָֹּׂאוּ, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּכָּתֵף, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיִּשָֹּׂאוּ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר יִשָֹּׂאוּ, אֵין יִשָֹּׂאוּ אֶלָּא לְשׁוֹן שִׁירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף וגו', וְאוֹמֵר: יִשְׂאוּ קוֹלָם יָרֹנּוּ. חֲנַנְיָה בֶּן אַחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר מֵהָכָא שמות יט, יט: משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, עַל עִסְקֵי קוֹל. רַבִּי אַסָּא אָמַר מֵהָכָא דברי הימים ב ה, יג: וַיְהִי כְאֶחָד לַמְחַצְּרִים וְלַמְשֹׁרְרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא במדבר יח, ג: וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַם אַתֶּם, מָה אַתֶּם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ אַף הֵם בַּעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא במדבר ד, מז: לַעֲבֹד עֲבֹדַת עֲבֹדָה, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכָה עֲבוֹדָה, הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה.

8 גַּת בְּעוּטָה. שֶׁבְּעָטָהּ וּדְרָכָהּ נָכְרִי:

9 אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ. עֲנָבִים מִתּוֹךְ הַיַּיִן: וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ. מְקוֹם אֲסִיפַת הָעֲנָבִים הֶעָשׂוּי כְּמִין גַּל קָרוּי תַּפּוּחַ, וְסָבַר תַּנָּא דִידָן דְּאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. וְזוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה הִיא, וְאֵין הֲלָכָה, אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהִתְחִיל הַיַּיִן לְהִמָּשֵׁךְ, נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ:

10 מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר. אִם יִגַּע בּוֹ נָכְרִי אַחֲרֵי כֵן:

« ברטנורא על משנה עבודה זרה ד׳:ז׳ ברטנורא על משנה עבודה זרה ד׳:ט׳ »