ברטנורא על משנה עבודה זרה ד׳:ח׳

8 גַּת בְּעוּטָה. שֶׁבְּעָטָהּ וּדְרָכָהּ נָכְרִי:

9 אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ. עֲנָבִים מִתּוֹךְ הַיַּיִן: וְנוֹתֵן לַתַּפּוּחַ. מְקוֹם אֲסִיפַת הָעֲנָבִים הֶעָשׂוּי כְּמִין גַּל קָרוּי תַּפּוּחַ, וְסָבַר תַּנָּא דִידָן דְּאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. וְזוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה הִיא, וְאֵין הֲלָכָה, אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהִתְחִיל הַיַּיִן לְהִמָּשֵׁךְ, נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ:

10 מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר. אִם יִגַּע בּוֹ נָכְרִי אַחֲרֵי כֵן: