ברטנורא על משנה עבודה זרה ד׳:י״ב

12 וְהַלָּה כוֹתֵב לוֹ הִתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת מֻתָּר. אִם הַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׂרְאֵלִים דָּרִים בְּאוֹתָהּ הָעִיר, כִּדְאָמְרִינַן לְעֵיל:

13 אֲבָל אִם יִרְצֶה וְכוּ'. דְּהַשְׁתָּא הָוֵי הַיַּיִן מַשְׁכּוֹן אֵצֶל הַנָּכְרִי, הוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ מִלְוָה עַל הַיַּיִן, אָסוּר, דְּלֹא מִרְתַּת, דְּסָבַר אִי חָזוּ לִי וְתָבְעוּ לִי, אֲמֵינָא דִּידִי הוּא. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּפְתֵּחַ וְחוֹתָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל, אָסוּר: