ברטנורא על משנה ערכין ח׳:ז׳

7 אִם נֶדֶר. אִם אָמַר הֲרֵי עָלָי עוֹלָה וְהִפְרִישׁ בְּהֵמָה לְנִדְרוֹ וְאַחַר כָּךְ הֶחְרִימָהּ, הוֹאִיל וְהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ אִם מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה, נִמְצֵאת שֶׁלּוֹ הִיא, וְנוֹתֵן כָּל דָּמֶיהָ לַכֹּהֵן, וְאֶת הַבְּהֵמָה יַקְרִיב לְנִדְרוֹ, דְּהָא וַדַּאי יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן:

8 וְאִם נְדָבָה הִיא. דְּאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ אִם מֵתָה, הָא וַדַּאי לֹא חָיֵל בָּהּ חֵרֶם, דְּלָאו דִּידֵיהּ הִיא אֶלָּא בִכְדֵי טוֹבָתָהּ, וְטוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ יִתֵּן לַכֹּהֵן. כֵּיצַד, שׁוֹר זֶה עוֹלָה וְהֶחְרִימוֹ, אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּעוֹלָה רוֹצֶה לִתֵּן אִם יִמְצָא עוֹלָה בְּזוֹל כְּדֵי לְהַקְרִיב דּוֹרוֹן לְקוֹנוֹ, וּכְאוֹתָן דָּמִים יִתֵּן זֶה, שֶׁזּוֹ הִיא טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ. שֶׁהֲרֵי אִם מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, וּמִשֶּׁהִפְרִישָׁהּ יָצָא יְדֵי חוֹבָתָהּ, וּמֵעַתָּה אֵינוֹ מְאַבֵּד וְאֵינוֹ מַפְסִיד אֶלָּא שֶׁלֹּא הִקְרִיב דּוֹרוֹן לְקוֹנוֹ:

9 שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. שֶׁאֵינוֹ חַיָּב. תַּרְגּוּם נוֹשֶׁה רַשְׁיָא:

10 כֵּיצַד פּוֹדִין אוֹתוֹ. דְּהַבְּכוֹר גּוּפוֹ אֵינוֹ מוּחְרָם, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא לַכֹּהֵן. אֶלָּא אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁיִּתֵּן בְּכוֹרוֹ לְבֶן בִּתּוֹ כֹהֵן אוֹ לְבֶן אֲחוֹתוֹ, וְאוֹתָהּ טוֹבָה דְּיָהֵיב, יִתֵּן בַּעַל הַבַּיִת זֶה לַכֹּהֵן בִּשְׁבִיל הַחֵרֶם. וְדַוְקָא נָקַט בֶּן בִּתּוֹ אוֹ בֶּן אֲחוֹתוֹ כֹהֵן, דְּאִלּוּ כֹהֵן גּוּפוֹ לֹא מָצֵי לְמִתַּן טוֹבַת הֲנָאָה לְבַעַל הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן הַבְּכוֹר לוֹ אוֹ לְכֹהֵן אַחֵר, דְּכֵיוָן דִּבְכוֹר חֲזִי לֵיהּ, מֵחֲזֵי כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּעַ בְּבֵית הַגְּרָנוֹת לָדוּשׁ וְלִזְרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ תְרוּמוֹת בִּשְׂכָרוֹ, וְאִשְׁתְּכַּח דְּלֹא שָׁקֵיל לֵיהּ בְּתוֹרַת תְּרוּמָה אֶלָּא בְּתוֹרַת שָׂכָר:

11 כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר תַּקְדִּישׁ. גַּבֵּי בְּכוֹר כְּתִיב דברים טו כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד תַּקְדִּישׁ:

12 וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אַל תַּקְדִּישׁ. ויקרא כז אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַה'‏ בַּבְּהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אוֹתוֹ:

13 הֶקְדֵּשׁ עִלּוּי. לְהַעֲלוֹתוֹ בְדָמִים, שֶׁיִּתֵּן טוֹבַת הֲנָאָתוֹ כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בּוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ עוֹלָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דּוֹרוֹן לְקוֹנוֹ:

14 וְאִי אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ. שֶׁיְּהֵא שֵׁם זֶבַח אַחֵר חָל עָלָיו. וְרַבָּנָן דְּנַפְקָא לְהוּ הַךְ דְּרָשָׁא לְעֵיל מִכָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אַל תַּקְדִּישׁ מִבָּעֵי לְהוּ לְלָאו, שֶׁאִם מַתְפִּיסוֹ לְשֵׁם זֶבַח אַחֵר עוֹבֵר בְּלָאו, וְתַקְדִּישׁ מִבָּעֵי לְהוּ לוֹמַר שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּישׁוֹ וְלוֹמַר זֶה קָדוֹשׁ לִבְכוֹרָה, וְאַף עַל גַּב דְּמֵאֵלָיו הוּא קָדוֹשׁ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֵית לֵיהּ הַךְ דְּרָשָׁא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: