מקור משנה ערכין ג׳:ד׳
4 בָּאוֹנֵס וּבַמְפַתֶּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד שֶׁאָנַס וּפִתָּה אֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּכְּהֻנָּה וְאֶת הַקְּטַנָּה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע. וְהַבּשֶׁת וְהַפְּגָם, הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ:
פירוש ברטנורא על משנה ערכין ג׳:ד׳
4 פְּגָם. שָׁמִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בֵּין שִׁפְחָה בְּתוּלָה לְשִׁפְחָה בְּעוּלָה לְהַשִּׂיאָהּ לְעַבְדּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹרַת רוּחַ הֵימֶנּוּ:
5 לְפִי הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ. אָדָם נִקְלֶה שֶׁבִּיֵּשׁ, בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה. וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ בָּשְׁתּוֹ: