באר היטב אורח חיים ע״ב

מהדורה: תורת אמת 357

מקור שולחן ערוך, אורח חיים ע״ב
1 דין נושאי המטה והמנחמים והמלוין. ובו ה סעיפים: נושאי המטה וחילופיהן וחילופי חילופיהן בין אותם שהם לפני המטה בין אותם שהם לאחריה מאחר שלמטה צורך בהם פטורים ושאר המלוין את המת שאין למטה צורך בהם חייבים:
2 אין מוציאין את המת סמוך לק"ש שאין שהות להוציאו ולקברו קודם שיגיע זמן ק"ש ואם התחילו להוציאו אין מפסיקין כדי לקרות:
3 העם העוסקים בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם נשמטים א' א' וקורין ומתפללין אין המת מוטל לפניהם הם קורין ומתפללין והאונן יושב ודומם:
4 קברו את המת וחזרו האבלים לקבל תנחומין וכל העם הולכין אחריהם ממקום הקבר למקום שעומדין שם האבלים לעשות שורה לקבל תנחומין אם יכולין העם להתחיל ולגמור אפי' פסוק אחד קודם שיגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו: הגה אם יש שהות ביום לקרא אח"כ ב"י בשם הרמב"ן:
5 העומדים בשורה לנחמו הפנימים שרואים פני האבל פטורים והחיצונים שאינם רואים פני האבל חייבים:
פירוש באר היטב אורח חיים ע״ב
1 בהם. פי' שיש חבורות מזומנים לכך. דלא כלבוש שפירש דהיינו הסמוכים למטה מג"א. וכ' ר"י אע"פ שיש לאחרונים לקרות בעוד שנושאים הראשונים אפ"ה פטורים מפני דלפעמים נמלכין ונותנין להם לשאת ולפיכך אין להם להתחיל. ע"ת:
2 לק"ש. משמע דאפי' סמוך לק"ש של ערבית שזמנו כל הלילה נמי אין מוציאין. והר"י כ' דאין להחמיר בק"ש של ערבית. וכ"כ המ"א דאם לא יקברוהו היום יעבור על לא תלין. אם הוא מפלג המנחה ולמעלה יקרא ק"ש ויקברנו אח"כ עסי' רל"ה. מ"א:
3 מפסיקין. ואפי' התחילו בתר דמטי זמן ק"ש אין מפסיקין. פר"ח:
4 יתחילו. ויקראו מה שיוכלו. ב"ח:
5 שהות. ואם לאו יקרא קריאת שמע קודם כיון שעדיין לא התחילו במצות תנחומין. מ"א: