באר היטב אבן העזר קע״ח

1 לו. ואסור להתייחד עמה. תשובת הרא"ש ב"ש:

2 כתובתה. אבל מה שהכניס' לו נוטלת עם תוספת שליש הנהוג בינינו. כנה"ג בהגהת ב"י:

3 כהן. דס"ל דפיתוי קטנה הוי כאונס. ואם בא עליה באונס והבועל הוא ישראל והבעל כהן ע"ל סי' י"א:

4 לזנות. עיין בט"ז י"ד סי' נ"ט ס"ק ט'. ואם זינתה ברצון כדי להציל נפשות כאסתר לאחשורוש אסורה לבעלה עיין ב"ש וע"ל סי' ו' מש"ש בשם שבות יעקב ח"ב סי' קי"ז:

5 כאחד. הרמב"ם בפ"א מהלכות סוטה דין ג' ועיין מ"ש הכ"מ שם בשם הירושלמי ולכאורה דבריו שם סותרים למ"ש בהלכות נזירות פרק ט' דין י"ו ע"ש ועיין מש"ש מגדל עוז ודו"ק:

6 קינוי. וה"ה אם קינא לה ע"פ שליח עיין בספר באר שבע דף נ"ט ועיין כנה"ג בהגהות הטור:

7 בעיניו. כאן לא כתב והיא שותקת משמע אפילו במכחישתו צריך להוציא כיון דהיה קינוי עיין פרישה:

8 והסתירה. ל"ד אחר הקינוי והסתירה אלא אפי' לא קדמה הסתירה כל ששמע העם מרננים אחר הקינוי אסורה לו ויוציאנה. כנה"ג:

9 שנטמאה. ואם אחר שהעיד ע"א שנטמאת בא ע"א ומכחישו לא משגחינן בו דע"א בסוטה נאמן כתרי עיין ב"ש:

10 בשבילו. ואפי' נאסרה מקודם לבעל אפ"ה נאסרה לבועל והראי' מש"ס סנהדרין דף מ"א. שבות יעקב ח"א סי' צ"ד וע"ל סי' י"א. ועיין כנה"ג בהגהת הטור סעיף יו"ד:

11 לנשותיהם. לאו קינוי ממש קאמר אלא להוכיח אותה ויזהיר אותה שאל תסתיר תסתר עם אנשים ובזה שפיר דלא תקשה ממ"ש בסעי' ז' עיין פרישה: