באר היטב אבן העזר קכ״ב

1 פסול. היינו אפי' פסול מדרבנן ב"י:

2 בידם. ואין ליתן שני גיטין אלא מדוחק ב"ש:

3 שמראה אותו. ולך כ"כ בד"מ. ואז יוכל הסופר למשוך האותיות בלי רשות הרב. ד"מ:

4 לסמוך ע"ז. משום דדמיא לברירה ומאן דלית ליה ברירה א"א הוברר הדבר למפרע שע"ז הגט היה דעתו של הבעל ועיין בתוס' דגיטין דף כ"ד ע"ב ד"ה לאיזו שארצה וכו' דכתבו בשם ר"י דאפילו למ"ד בעלמא יש ברירה הכא כ"ע מודה ע"ש. וכן אם הבעל בעיר אין תקנה לכתוב גט אחר וליתן שניהם. וכל זה איירי אם הגט אין נפסל מדינא. אבל אם נמצא בו פסול א"צ הבעל לחזור ולצוות דהא עדיין לא עשאו שליחתן אבל המנהג הוא שהבעל חוזר ומצוה. וכתב הח"מ אפילו נכתב רק מקצת ואירע פסול חוזר ומצוה וטוב להקנות בתחלה הרבה קלף ודיו אז א"צ להקנות לו הקלף ודיו. ועיין בסדר הגט סעיף ט"ו:

5 הקלף. הלשון מגומגם כי לא מצינו שהבעל צריך להקנות להסופר הקלף ב"ש. ופר"ח כתב שט"ס היא וצ"ל גם מקנה לו. דקאי אסופר ויתנם שיקנה לבעל הקלף והדיו ע"ש:

6 לה וכו'. וה"ה אם לא אמר ויוליך לה נמי ספק עיין ב"י וב"ח ח"מ ב"ש:

7 וליתן וכו'. ממילא לא עשאו שליח על גט פרטי רק אמר להם כתבו גט ותנו לשליח ואז אם נמצא הגט פסול אמרינן גט כזה לא צוה ליתן לשליח. אבל אם הוא לקח גט מיד סופר ואמר לשליח הולך גט זה ונמצא פסול אין לסופר לכתוב גט אחר ולמסרו לשליח דאין להם לעשות שליח בלא ידיעת הבעל ואף שצוה לסופר לכתוב עד מאה גיטין מ"מ השליח לא נעשה שליח מן הבעל רק על גט א' שמסר לידו אם לא שאמר בהדיא גם לשליח הולך כ"כ גיטין עד שיהא א' מהם כשר לדעת הרב ח"מ ע"ש. נאבד הגט מן האשה אחר שנתגרשה והאשה רוצה ראיה להנשא אין כותבין לה גט אחר הרדב"ז ח"א סי' פ"ה ע"ש: