מקור שולחן ערוך, אבן העזר ק״י
1 שכותבין שובר לאשה אע"פ שאין בעלה עמה. ובו ב סעיפים: כותבין שובר לאשה אע"פ שאין בעלה עמה ובלבד שיהא מכירה והבעל נותן את שכר הסופר: הגה ות"ח שאין דרכו לדקדק בנשים נאמן אח"כ לומר שטעה וכתב שובר לאשה אחרת על שם זו כי טעה בה טעם זה מפורש גמרא בפרק גט פשוט:
2 המוציא שובר על שם האשה שנפרעה מכתובתה בזמן שהאשה מודה שנתנתו לבעל יחזירנו לו ואם אינה מודה אלא אומרת ממני נפל לא יתננו לא לאיש ולא לאשה:
פירוש באר היטב אבן העזר ק״י
1 הסופר. אפילו באבדה הכתובה. ואם אבדה הכתובה בפשיעה צריכה היא לשלם עיין ב"ש. ועיין בח"מ סי' נ"ד ס"ק ג' בש"ך:
2 טעה. היינו כל זמן שלא אמר ברי לי שזאת היא האשה ש"ס. ועיין בח"מ סי' מ"ט סעי' ב' בהג"ה ובסמ"ע ובש"ך:
3 לאשה. והכתובה בחזקתה וטורפת מן הלקוחות ולא קרעינן השובר דאולי יבואו עדים ויעידו דהשובר טוב הוא. ואם הבעל מודה שממנה נפל יחזיר לאשה ח"מ וכו' הב"ח. והסמ"ע בח"מ סי' ס"ה ס"ק נ"ח לא כ"כ. אבל ש"ך שם חולק עליו ע"ש: