באר היטב חשן משפט של״ה

1 להוסיף. ע"ל סי' של"ג ס"ב בהג"ה ועמ"ש שם ס"ק י' בשם הש"ך ע"ש ובתשובת ראנ"ח סי' נ"ג:

2 הראה. נ"ל דהיינו דוקא כשלא שכרו לאותה מלאכה על יום אחד אלא א"ל סתם עשה עמי במלאכה זו אבל אם שכרו על יום א' אע"ג דהראה לו אותה המלאכה יכול הפועל לו' מדשכרת אותי על יום א' אמרתי ודאי יש לך עוד מלאכה כיוצא בה במקום אחר לעשות בה כשתגמר מלאכה זו שהראיתני. סמ"ע:

3 אחר. ז"ל מהר"מ במרדכי דלימוד החכמה אינו כשאר מלאכה לו' לו צא ושכור עצמך למלאכה אחרת כי יש תלמיד מבין וקל בלימודו ויש תלמיד טורח בלימודו עכ"ל ונראה דס"ל דתלמיד זה שהוא חריף כראשון או יותר לא חלקו בזה מאחר שעל הרוב אין דעות התלמידים שוות גם יש כמה ענינים שדעת המלמד נוח בנער א' מחבירו אף שאינו מענין הלימוד משא"כ הי"א ס"ל שהכל תלוי בענין הלימוד דלכך שכרוהו מתחלה ועיין במהרי"ק שורש קי"ב. שם:

4 דחייב. ולפע"ד ליכא למ"ד הכי דלא קאמר מהר"מ במרדכי ובהגמ"ר שם ע"ז דלא גרע מיורד לשדה חבירו כו' אלא לו' כמו דהתם משלם לו כיון שנהנה ה"נ הכא כיון דא"ל למוד עם בני וגלי דעתיה דניחא ליה משלם מה שנהנה ואפילו תימא דדעת מהר"מ כמ"ש הרמ"א מ"מ לעד"נ עיקר כהרשב"א דראייתו ברורה מש"ס נדרים דף ל"ז ע"א וכן משמע בהרא"ש והר"ן שם וכן בתוספות שם וכ"כ כל הפוסקים בסתמא דהנודר הנאה מחבירו אע"פ שאסור ללמוד עמו במקום שנוטלין שכר מ"מ מותר ללמוד עם בנו וכמ"ש ביו"ד סי' רכ"א ס"ב עיין שם ודוק. ש"ך: