באר היטב חשן משפט רל״ט

1 אחר. ואפילו העדים עצמן יכולין לכתוב לו ואין צריך ב"ד וכמ"ש בסי' מ"א ס"ג וע"ש. ש"ך:

2 שטרות. ומ"מ אין לאפושי שטרי בחנם דזילי נכסיה כמ"ש הרא"ש בתשובה הביאו הב"י וגם הרמ"א בהג"ה בסי' מ"א. שם:

3 שני. ה"ה מזמן שני כשכותבין בו אחרנוהו. שם:

4 הדרית. ואע"פ שכותבין בהשטר שטר זה כתבנו דלא לגבות בו כו' והוא ריעותא דמודה שהיה בידו שטר אחר ואבדו ושבא לב"ד שיכתבו לו שטר אחר על קנין הראשון כי נאבד ממנו שטרו הראשון וא"כ שוב לא יאמינו לו כשיאמר שקנאו שנית בזה השטר שהרי השטר מורה שעל שם הראשון נכתב י"ל דחיישינן שיאמר מעולם לא קניתיהו אלא מזמן הזה רק שחששתי שמא יאבד שטרי אמרתי להעדים שיחתמו לי ב' שטרות א' שטר גמור סתם וא' הוא זה ושטר הגמור נאבד מידי ונשאר בידי זה דכתוב ביה דלא למגבי כו' וזמנו של שטר יוכיח שקנהו מהשתא. סמ"ע:

5 כשרים. ע"ל סי' מ"ג ס"ט בדברי הטור ובהמחבר סי' ב' דהיינו בדכתב לו דאקני כו' וע"ש בטור מלתא בטעמא. שם:

6 מכר. וגם מתנה וכתב הטור ז"ל שאם מכר בניסן וכתב לו בתשרי יש לחוש שקודם זמן תשרי יהי' מעות להמוכר ויחזיר ויקנה הקרקע מהלוקח ויעשה לו שטר מאותו הזמן כו' ולא יטול ממנו השטר שכתב לו שהוא ללא צורך דאע"פ שחזר השטר לא חזרה המכירה או המתנה כחכמים דפליגי ארשב"ג בב"ב דף קס"ט ע"א וכמ"ש בסי' רמ"ג ס"ט אבל בשט"ח המאוחרין יטול ממנו השטר עצמו ובטל החוב בזה וכשלא יתן לו השטר עצמו כד אירכס ליה יכתוב השובר סתם כן נ"ל ודלא כמו שדחק הרשב"ם דף קע"א ע"ב גבי שטר מכר דאירכס ליה לכתוב שובר כו' עיין שם דהא גבי שט"ח הוא דקאמר בש"ס בתר הכי דאירכס ליה וכותב לו שובר ולא גבי שטר מכר ע"ש. ש"ך: