באר היטב חשן משפט ר״א

מהדורה: תורת אמת 357

מקור שולחן ערוך, חושן משפט ר״א
1 דין רושם על החבית והתוקע כפו לחבירו. ובו ב סעיפים: מכר לו בדברים בלבד ופסקו הדמים ורשם הלוקח רושם על המקח כדי שיהיה לו סימן ידוע שהוא שלו אע"פ שלא נתן לו מהדמים כלום כל החוזר בו אחר שרשם מקבל מי שפרע ואם מנהג המדינה הוא שיקנה הרושם קנין גמור נקנה המקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו וחייב זה ליתן הדמים והוא שרשם בפני המוכר או שאמר ליה המוכר רשום מקחך:
2 וכן כל דבר שנהגו התגרים לקנות בו כגון ע"י שנותן הלוקח פרוטה למוכר או על ידי שתוקע לו כפו או במקום שנוהגים הסוחרים שמוסרים לקונה המפתח הגהות מיימוני פ"ז דמכירה וכן כל כיוצא בזה:
פירוש באר היטב חשן משפט ר״א
1 רושם. בב"ח פסק דדוקא במטלטלים איכא קנין סטומתא ות"כ ולא בקרקעות ודקדק כן מל' הטור ע"ש וצ"ע לדינא גם לפי מ"ש הסמ"ע בס"ס זה ז"ל וכאן איירי מהמנהג לכאורה נראה דלא כהב"ח וז"ל מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' ל"ו ומסתמא ה"ה לענין שכירות הבית וקנין הבית באתרא דנהגו לקנות במפתח קנה דאזלינן בתר מנהגא עכ"ל ונראה דהיכא דנהגו גם בקרקעות להדיא אפשר דגם הב"ח מודה בזה והב"ח גילה לנו מנהגנו עכשיו ועיין בתשובת רמ"א נראה כמ"ש וע' בס' באר שבע דף צ"ו ע"ב ובתשובת מבי"ט ח"א בשאלות השניות סי' קנ"ג דף קע"א ובח"ב סי' ש"י. ש"ך:
2 מקחך. נראה דאפילו אמר ליה סתם זיל קני והלך ורשמו אפילו שלא בפניו אם דרך אותו מקום לקנות ברשימ' קנה בזה ולא אמרינן שדעת המוכר היה שיקנה דוקא בק"ג וע"ל סי' קצ"ז וקצ"ח. סמ"ע:
3 פרוטה. ולא חשו בהאי גוונא שיאמר המוכר נשרפו חטיך בעלייה דלא חשו לכך כי אם במקום שכבר קיבל המוכר כל דמי המכר כ"כ הסמ"ע ועיין בתשובת מהר"מ מינץ סי' ה' דף י"ב ע"א ובתשובת מהרי"ט סי' קכ"ה וקכ"ו ובתשובת רשד"ם סי' ש"פ:
4 המפתח. כ' הסמ"ע דבסי' קצ"ב נתבאר דאין קונין קרקע ע"י מסירת מפתח וא"כ אין לפרש כאן דר"ל שיקנה החדר ע"י מסירת המפתח והחדר יקנה לו הסחורה אלא ר"ל שנוהגין הסוחרים להקנות הסחורה עצמה ע"י מסיר' מפתח שמוסרים לו מהחדר שמונחת הסחורה שם וכ"כ ב"י ע"ש ועי"ל דשם איירי מהדין וכאן איירי מהמנהג עכ"ל ועיין בתשובת רמ"א סי' י"ט: