באר היטב חשן משפט ר״א

1 רושם. בב"ח פסק דדוקא במטלטלים איכא קנין סטומתא ות"כ ולא בקרקעות ודקדק כן מל' הטור ע"ש וצ"ע לדינא גם לפי מ"ש הסמ"ע בס"ס זה ז"ל וכאן איירי מהמנהג לכאורה נראה דלא כהב"ח וז"ל מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' ל"ו ומסתמא ה"ה לענין שכירות הבית וקנין הבית באתרא דנהגו לקנות במפתח קנה דאזלינן בתר מנהגא עכ"ל ונראה דהיכא דנהגו גם בקרקעות להדיא אפשר דגם הב"ח מודה בזה והב"ח גילה לנו מנהגנו עכשיו ועיין בתשובת רמ"א נראה כמ"ש וע' בס' באר שבע דף צ"ו ע"ב ובתשובת מבי"ט ח"א בשאלות השניות סי' קנ"ג דף קע"א ובח"ב סי' ש"י. ש"ך:

2 מקחך. נראה דאפילו אמר ליה סתם זיל קני והלך ורשמו אפילו שלא בפניו אם דרך אותו מקום לקנות ברשימ' קנה בזה ולא אמרינן שדעת המוכר היה שיקנה דוקא בק"ג וע"ל סי' קצ"ז וקצ"ח. סמ"ע:

3 פרוטה. ולא חשו בהאי גוונא שיאמר המוכר נשרפו חטיך בעלייה דלא חשו לכך כי אם במקום שכבר קיבל המוכר כל דמי המכר כ"כ הסמ"ע ועיין בתשובת מהר"מ מינץ סי' ה' דף י"ב ע"א ובתשובת מהרי"ט סי' קכ"ה וקכ"ו ובתשובת רשד"ם סי' ש"פ:

4 המפתח. כ' הסמ"ע דבסי' קצ"ב נתבאר דאין קונין קרקע ע"י מסירת מפתח וא"כ אין לפרש כאן דר"ל שיקנה החדר ע"י מסירת המפתח והחדר יקנה לו הסחורה אלא ר"ל שנוהגין הסוחרים להקנות הסחורה עצמה ע"י מסיר' מפתח שמוסרים לו מהחדר שמונחת הסחורה שם וכ"כ ב"י ע"ש ועי"ל דשם איירי מהדין וכאן איירי מהמנהג עכ"ל ועיין בתשובת רמ"א סי' י"ט: