באר היטב חשן משפט קנ״ט

מהדורה: תורת אמת 357

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 158 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 160 »

1 היזק ראייה שמגג לגג וכיצד יסירוהו. ובו ד סעיפים: שני בתים זה בצד זה והיו גגותיהם עשויים לדירה אפי' היו בשני צידי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו שהוא דר בו זה שלא כנגד זה ומעדיף כדי שלא יראו זה את זה אע"פ שבני רשות הרבים רואים אותו יכול לומר כל אחד לחבירו אלו אין רואים אותי אלא ביום בעת שאעמוד על גגי אבל אתה רואה אותי תמיד: הגה ואם הגג שפל עד שבני רשות הרבים רואין אותו כמי שעומד בגג אין כאן היזק ראייה טור בשם ר' יונה:

2 גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ד' אמות אבל בין גג לגג משאר הגגים אינו זקוק לד' אמות שאין בני אדם דרים בגגות לפיכך אין בגגות היזק ראיה אבל צריך לעשות מחיצה בין שני הגגים גבוה י' טפחים כדי שיתפוס אותו כגנב אם נכנס לרשותו: הגה וי"א דוקא שהגגין סמוכין זה לזה אבל אם אויר מפסיק ביניהן לא שנא אויר רה"י או אויר ר"ה בעינן מעקה וכדרך שנתבאר בסמוך טור ס"א והגמ"יי והמגיד פ"ג משכנים וכן נ"ל עיקר:

3 אם הא' אומר החצי שלי אבנה אותו לרוח מזרח והשני אומר לא כי אלא אני אבנה אותו רוח יפילו גורל ואם בא אחד לפנינו ותבע ואמר לחבירו או תעשה אתה המעקה ואני אתן לך חצי ההוצאה או תן לי ואעשנו שומעין לו אבל אם המתין עד שעשה חבירו החצי שלו ואמר לו הואיל והתחלת גמור אם הלה אינו רוצה אינו יכול לכופו:

4 אם הגגים רחוקין בענין שאין מסתלק היזק ראייה במה שיבנה כל אחד מעקה לחצי גגו ויעדיף וצריך לבנות כל המעקה אם יכולים להסכים שיבנה האחד הכל ויקבל חצי ההוצאה מחבירו הרי טוב ויבנה הכל ויכתוב שטר לחבירו שהחצי הבנין הוא שלו ואם לאו יטילו גורל ביניהם מי יבנה הכל ויקח חצי ההוצאה מחבירו:

פירוש באר היטב חשן משפט קנ״ט

1 בצד. רצה לומר שאחד אינו גובה מהשני שאז צריכין למעקה ד' אמות לאפוקי אם גג א' גבוה מחבירו דאז על כל פנים אין צריך מעקה גבוה ד' אמות כשהגג דלמטה אינו רחב לעמוד ולהציץ מרחוק כמ"ש הטור ע"ש. סמ"ע:

2 צידי. פירוש אע"ג דבלא"ה בעי לאצנועי מבני ר"ה העוברים ביניהם וכ"ש כשהן סמוכין ועומדים זה בצד זה ורה"י עובר ביניהן. שם:

3 ומעדיף. ר"ל שא' עושה על גגו לרוח מזרח והב' למערב וכ"א מוסיף קצת נגד סתימת חבירו כדי שלא יראו זא"ז ע"ש בטור ונראה דגם להרמב"ם א"צ האי העדפה אלא כשהגגין זה כנגד זה דאז יכולין להציץ מן הצד אבל כשהבתים והגגין הן זה בצד זה ממש א"צ להעדפה זו שהרי כשעשה זה החצר לצד מזרח וזה למערב תכופין זה לזה שוב א"י לראות מזה לזה. שם:

4 תמיד. פי' אפי' בלילה ואפי' כשאני יושב ואף בלא כונת ראייה אלא דרך הלוכך משא"כ בני ר"ה כ"כ הסמ"ע והט"ז כתב דק"ל מסימן קנ"ד ס"ג דפותח אדם לרה"ר פתח כו' מפני שא"ל הריני כא' מבני רה"ר אמאי לא יאמר לו רבים לא חזו לי בליל' וצ"ל דטעם זה שרבים אינם רואים אותו כשהו' יושב הוא העיקר וטעמים האחרים לא אמרי אלא לרווחא דמילתא ולצירוף בעלמא כו' ע"ש ועיין בתשובת רא"מ סי' ח':

5 הסמוך. פירוש סמוך בגובהו אבל בסמוך במרחק אין נ"מ דגם כשהן רחוקין זה מזה צריך בעל הגג לעשות מעקה לגגו גבוה ד"א מה"ט דאיכא מיני' היזק ראייה לבעל החצר. סמ"ע:

6 לכופו. ל' הטור שיכול לו' למה לא התחלת אתה לעשות כולו על שלך אלא שלא רצית לקלקל חומת ביתך להכביד עליה בבנין גם אני מה"ט איני רוצה לעשותו. שם:

7 ויעדיף. דכשמרוחקין זה מזה טובא אינו מועיל ההעדפה שעדיין רואין כל א' מן הצד לגגו של חבירו עד שיבנה אחד כל המעקה. טור. שם:

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 158 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 160 »