בעלי ברית אברם, צו ב׳

« בעלי ברית אברם Vayikra בעלי ברית אברם Tazria »

2 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

ועת ומשפט ידע לב חכם. זה משה, יודע היה משה שכבר אמר לו הקב"ה ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי מתקדש אני במי שמכבדני והיה משמש שבעת ימי המלואים ולא היה מתירא לומר בי מדת הדין פוגעת לא אעשה, וכיון ששמרו שבעת ימי האבל המלואים ובא יום השמיני נכנסו נדב ואביהוא להקריב ופגעה בהם מדת הדין ונשרפו, ובא משה וא"ל הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש, והיכן דבר ונועדתי שמ לבני ישראל ונקדש בכבודי, לכך נאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע.

1 ושמרתם את משמרת ה׳ ולא תמותו כי כן צויתי. יש לדקדק מהו משמרת ה׳ למה קרא שמירת ימי המלואים משמרת ה׳. ועוד מהו כי כן צוויתי. למה הוצרך לומר כן. וי״ל ע״פ המדרש שדרשו בתנחומא ומביאו בילקוט שמשה רמז לאהרן שישמור שבעת ימי אבילות על בניו קודם שימותו. כמו ששמר הקב״ה שבעת ימי אבילות על עולמו קודם שנאבד בדור המבול. דכתיב ויהי לשבעת הימים ומי המבול וגו׳. ואותם היו שבעת ימים שנתאבל על עולמו. ודוגמת זה רמז לאהרן. וכל זה כדי שלא יצטער אהרן שלא ידע על מה הוא מתאבל. וזהו את משמרת ה׳. וזה לא היה כי אם ברמז לבד ולא בפירוש. ואהרן לא הבין הדברים. וגם משה לא הבין כל כך. ולכך הוצרך לומר כי כן צוויתי. כלומר לא תשאל ממני פירוש משמרת ה׳ כי כן צוויתי. וכן נאמר לי מפי הקב״ה. וזהו שדרשו שם על זה שומר מצוה לא ידע דבר רע זה אהרן. ועת ומשפט ידע לב חכם זה משה. כי אהרן הוא שומר מצות אבלות. ואינו יודע דבר רע. שלא פירש לו הדברים. אמנם משה ידע עת ומשפט ידע המשפט שסופו להעשות בעת שיוקם המשכן. כמו שנאמר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי שאמר לו הקב״ה שביום השראת שכינה במשכן יתקדש שמו במכובדים שבישראל. ומשה היה מפחד כל אותם הימים שלא היה יודע אם בו אם באהרן כמו שאמרו רז״ל שם בתנחומא. ואפשר שלזה אמר להם ולא תמותו כי למה הוצרך לזרזם כל כך ולהגזם עליהם במיתה. אפילו בלא הגזמת מיתה ח״ו לא יעברו על דבריו שלא לשמור משמרת ה׳ אלא שרמז להם ענין המיתה שהוא מפחד שמא יארע שום מיתה שיהא ח״ו כיון שרמזה לו הקדוש ברוך הוא ואמר ונקדש בכבודי. ולכן הזהירם שלא יקילו כל כך שמא יארע בהם ענין המיתה שרמז לו השי״ת. אמנם צריך להתבונן למה נשתנו אלו המקומות שנתאבל הקב״ה על עולמו קודם שיחרב. וכן אהרן נתאבל על בניו קודם שימותו. ומצינו במדרש איכה במחלוקת ר׳ יהודה ור׳ נחמיה אימתי נאמרה מגלת קינות ר׳ יהודה אמר בימי יהויקים נאמרה. וא״ל ר׳ נחמיה וכי בוכין על המת קודם שימות. ואם נסתכל שם נמצא שר׳ יהודה אזיל לטעמיה שסובר אין איכה אלא לשון תוכחה עיין שם. מכל מקום לכולהו סבירא להו שאין בוכין על המת קודם שימות. וגם על המקדש קודם שיחרב אין ראוי לבכות. וי״ל דשאני הכא בענין המבול אי אפשר לבכות אחר י״ג חדש של המבול בשביל שמיד התחיל העולם להתחדש על ידי נח וסימן רע הוא להתחיל באבילות לכן הקדימו. וכן כאהרן סימן רע הוא שיתחיל יום הקמת המשכן באבילות לכן הקדימו. הרס״ו זללה״ה:

2 ילקוט שמעוני על התורה פתח ↗

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַסְּנֵה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַתֶּה אֶת מֹשֶׁה שֶׁיֵּלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ לְמִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב שמות ד, י "גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ" הֲרֵי שִׁשָּׁה, בַּשְׁבִיעִי אָמַר לוֹ "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלַח", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי צוֹרְרָהּ לְךָ בִּכְנָפֶיךָ. אֵימָתַי פָּרַע לוֹ, רַבִּי לֵוִי אָמַר כָּל שִׁבְעַת יְמֵי אֲדָר הָיָה מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבַשְּׁבִיעִי אָמַר לוֹ דברים ג, כז "כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". רַבִּי חֶלְבוֹ אָמַר, כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְּדוֹלָה כְּסָבוּר שֶׁלּוֹ הִיא, בַּשְּׁבִיעִי אָמַר לֹא שֶׁלְּךָ הִיא אֶלָּא שֶׁל אַהֲרֹן הִיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי". כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי" אֵינוֹ שִׂמְחָה. שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא. וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל כָּעוֹף, מָה הָעוֹף הַזֶּה אֵינוֹ פּוֹרֵחַ בְּלֹא כְנָפַיִם, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵין יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִזִּקְנֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסִי בֶּן חֲלַפְתָּא, גְּדוֹלָה זִקְנָה, אִם זְקֵנִים הֵם חֲבִיבִים הֵן, אִם נְעָרִים הֵן טְפֵלָה לָהֶן יַלְדוּת, דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת מָצִינוּ שֶׁחָלַק הקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּבוֹד לִזְקֵנִים כָּתוּב בֶּרֶמֶז ק"פ וּבְרֶמֶז מ"ט. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "שֹׁמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע", וְגוֹ' מִי הָיָה זֶה, זֶה אַהֲרֹן שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ" וְגוֹ'. אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה שִׁמְרוּ אֲבֵלוּת שִׁבְעַת יָמִים עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ בָּכֶם. שמות מ, לה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה', שֶׁכָּךְ שָׁמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמֵי אֲבֵלוּת עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ו, ו "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" וְאֵין עֲצִיבָה אֶלָּא אֵבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ", וְכֵן עֶזְרָא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל נחמיה ח, י "וְאַל תֵּעָצְבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם". וּכְתִיב בראשית ז, י "וַיְהִי לְשִׁבְעַת הַיָּמִים וּמֵי הַמַּבּוּל", וְהָיוּ מְשַׁמְּרִים אַהֲרֹן וּבָנָיו וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים עַל מִי מְשַׁמְּרִים לְכָךְ נֶאֱמַר קהלת שם "שֹׁמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לַכֹּהֲנִים לֵב חָכָם" זֶה מֹשֶׁה, שֶׁכְּבָר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי", מִתְקַדֵּשׁ אֲנִי שָׁם בִּכְבוֹדִי. וְהָיָה מֹשֶׁה מְשַׁמֵּשׁ שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים וּמִתְיָרֵא לוֹמַר שֶׁמָּא מִדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בִּי, לֹא עָשָׂה אֶלָּא אָמַר לְאַהֲרֹן שִׁמְרוּ אֲבֵלוּת שִׁבְעַת יָמִים. בָּא יוֹם הַשְּׁמִינִי נִכְנְסוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא לְהַקְרִיב פָּגְעָה בָּהֶם מִדַּת הַדִּין וְנִשְׂרְפוּ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה ויקרא י, ג "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרוֹבַי אֶקָּדֵשׁ", וְהֵיכָן דִּבֵּר בְּמִדְבַּר סִינַי "וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי".

« בעלי ברית אברם Vayikra בעלי ברית אברם Tazria »