1
מסרה ואיו ה׳. ויאמר אל בנותיו ואיו. מלכים ב׳ י״ט אין מלך חמת וגו׳. מיכה ז׳:י׳ ותכסה נושה האומרה אלי איו ה׳ אלהיך. איוב כ׳:ז׳ כגללו לנצח יאבד רואיו יאמרו אין. שם י״ד וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו. וסימנם ״בנתהון דמלכין מתבהתין ומתגלגלין ומייתין״. פי׳ יתרו רומז ליצה״ט ונפש המשכלת הנשארת. אמנם כחות הגוף כלים ונפסדים. ויתרו אומר לבנותיו שהם שאר כחות הגוף איו קראן לו וגו׳. ר״ל אל תעזבו יצה״ט קראן לו ויאכל לחמה דאורייתא. כאומרו לחמו וגו׳. ונקראת התורה לחמו. ר״ל לוח מ׳ התורה שהוריד משה בלוח וישב מ׳ יום בהר. כן ראוי לאדם לעסוק בתורה ובמצות ולעזוב המותרות שכלם הבל. וז״ש אין מלך חמת וגו׳. ר״ל התענוגים כלים ובלתי נמצאים. ויאמרו איו ה׳ אלהיך כי יהיו הרשעים המצליחים כצואה וגלל שכל מי שיראהו יאמר איו. ולזה אין ראוי להתקנא מהם שכלם נאספים וכלים וימותו. ואין קיום עניני העוה״ז כי אם לתורה והמצות. וז״ש הסימן בנתהון דמלכין. ר״ל המעלות והתענוגים וכמו שהבנות כל כבודה בת מלך פנימה אם יעשו לעצמן גבהות ומעלה תכסם בושה ויתגלגלו וימותו כן אלו הנז׳: