1קליפורניה, ארצות הברית2מנחם אב תשע"ב3טו. אכילת בשר במוצאי תשעה באב שנדחה4שאלה: כמה מחברי קהילתי ראו שבפרסומים של בתי כנסת כתבו שאסור לאכול בשר במוצאי תשעה באב שנדחה, וביקשו לברר מה מקור האיסור ומה חומרתו.5תשובה: בשולחן ערוך מבואר: "בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי". וברמ"א ציין שיש מחמירים להימנע רק עד חצות היום. ולפי זה היה נראה שכאשר תשעה באב נדחה, אין מניעה לאכול בשר במוצאי תשעה באב שכן עבר העשירי. אמנם, הרמ"א פסק שגם אם תשעה באב נדחה משבת ליום ראשון, במוצאי הצום אין לאכול בשר ולשתות יין "מפני אבילות של יום". כלומר, מכיוון שנהגו אבלות באותו יום שצמו בו, נכון להימנע אף במוצאי הצום מאכילת בשר ושתיית יין.6אולם, מנהג זה לא התקבל על דעתם של כל הפוסקים. החיד"א בברכי יוסף מביא שרבי חיים ויטאל נהג לאכול בשר במוצאי תשעה באב שנדחה, ואף הפרי חדש כתב שאין טעם למנהג זה. גם במוצאי תשעה באב שלא נדחה, אין איסור לאכול בשר ולשתות יין, אלא רק מנהג כשר הוא להימנע מאכילת בשר. מסיבה זו התיר המשנה ברורה לשתות יין בהבדלה במוצאי תשעה באב, ובשער הציון הדגיש שאין איסור באכילת בשר ושתיית יין אלא זהו רק מנהג כשר.7לכן, מצד הדין אין איסור באכילת בשר ושתיית יין במוצאי תשעה באב שנדחה, אלא שנהגו בחלק מקהילות ישראל להימנע, ובמקום שיש צורך – ניתן להקל.
