שו"ת במראה הבזק חלק שני ס״ב

1 ישראל Isearl

2 תמוז תשנ"א

3 סב. שליחות חינוכית לאשה נשואה שאינה מכסה ראשה

4 שאלה: האם מותר לשלוח אשה נשואה שאינה מכסה את הראש כשליחה לחו"ל?

5 האם מותר לאשה נשואה שאינה מכסה את הראש להיות מורה בבית-ספר דתי?

6 האם יש בהקשר זה עוד קריטריונים של צניעות שצריכים להקפיד עליהם?

7 תשובה: לעצם חובת כיסוי הראש באשה, הרי הדבר מפורש בגמ' שמדין תורה אסור לאשה לצאת פרועת ראש, שנאמר "ופרע את-ראש האשה". פסקו אחרונים שדין זה אמור באשה נשואה, ואין הדבר תלוי במנהג המקום, ועל זה נאמר "שיער באשה ערוה". ואולם יש פרטים בצורת הכיסוי ואיכותו שאכן תלויים בדת היהודית ובמנהגי המקום.

8 כאשר מדובר בשליחות או תפקיד ללא זיקה כלשהי לעבודת חינוך, נראה שהדבר תלוי בשיקול דעתו של המעסיק, אם לקבלה לעבודה. אם יקבלה, נכון יהיה להורות לה לנהוג כמנהג המקום אשר בו היא עובדת, דהיינו להקפיד על כיסוי ראש, צניעות הלבוש וכיו"ב.

9 ואמנם ביחס למינוי למשרה חינוכית במוסד חינוכי או בשליחות, יש להורות לאשה לכסות את ראשה בכיסוי ראש או בפיאה נוכרית, משום שהדוגמה האישית היא יסוד החינוך, ולא יתכן שאשה מחנכת תתנהג בפני תלמידיה שלא כדרך ההלכה. הדבר חמור עוד יותר בהוראת מקצועות הקודש, אשר בה נאמרים הן על-ידי המורה והן על-ידי התלמידים פסוקים, דברים שבקדושה ואזכרות שם, והדבר אסור להיאמר מול שיער מגולה באשה נשואה.

10 ביחס לשאר גדרי צניעות כגון כיסוי בית הצואר, זרוע, אורך שמלה ובגד שקוף יש להורות בדבר כפסיקת ה"משנה ברורה" שהוא נתקבל ונתפרסם בהסכמת גאוני הדור הקודם כפוסק אחרון בתפוצות ישראל.

11 מה שאינו אסור מדינא, יש לנהוג בדבר כמנהג השומרים על תורה ומצוות שבמקום, אשר בו תלמד.