1
קראקאס, ונצואלה Caracas, Venezuela
שו"ת במראה הבזק חלק שני קי״ד
2
סיון תשנ"ב
3
קיד. חיוב אדם לזון את בניו מן הפנויה וחיוביהם של הללו כלפי האב
4
שאלה: הגיעו ללשכתי בנפרד שני זוגות הורים לילדים קטנים אשר מעולם לא נישאו כדת משה וישראל. אחד מן הזוגות נשוי בנישואין אזרחיים. בשני המקרים נתפרדה החבילה והילדים ברשות אמם. בגלל מצב מסוים שנוצר אין בשני המקרים כל אפשרות לחייב את האב לפרנס את ילדיו בכל הנוגע לחוק המקומי. יש נכונות לקבל את דעתי בנדון ואף קיימת דחיפות מסויימת. אשמח לקבל מכם חוות דעת מנומקת ואף מקורות לכך, ואולי אף מידע, מהו הנוהג בארץ ישראל. האם יש איזשהו הבדל בגין העובדה שזוג אחד היה נשוי אזרחית? שאלתי הינה ביחס למידת האחריות של האב לגבי הילדים סיפוק כל צרכיהם וכן לגבי היחוס ומצוות הבן שעל האב. אחד האבות גם מתנה את סיועו בכך ששמו לא יוזכר לעולם בקשר לילדים.
5
תשובה: 1. חייב אדם לזון את בנו מן הפנויה, ולעניין זה אין הבדל בין שנישאו נישואין אזרחים ובין לאו.
6
2. חובה זו נחלקת לשלוש תקופות:
7
א. עד גיל שש שנים,
8
ב. מגיל שש שנים עד שיגדלו - מתקנת חכמים. אמנם יש לאב זכות להתנות בגיל זה את המזונות בהימצאות הבן אצלו אך לא כן באשר להימצאות הבת.
9
ג.
10
לאחר שגדלו- אין עליו חובה לזון את בניו, אבל כופין אותו לזון אפילו בנו גדול מדין צדקה.
11
תקנת הרבנות הראשית לישראל היא שיזון אדם את בניו עד גיל ט"ו שנים. וישנה תקנה מימי הגר"ש גורן והגר"ע יוסף שחיוב המזונות הוא עד גיל י"ח שנים.
12
יש להמליץ בפני כב' שהאבות יתחייבו למזונות עד שהבנים יוכלו להתפרנס בכוחות עצמם או לפחות עד גיל שמונה-עשרה, הכל על-פי אפשרויותיהם הכלכליות של האבות. כמו כן ראוי שיתחייבו להשיא את הבנות.
13
3. שיעור המזונות הוא על-פי צרכי הבנים- במזון, בביגוד ובחינוך.
14
4. היחס של הבנים לאבות- אסור להכות או לקלל את האב אפילו הוא רשע גמור, וכמו כן אסור לצערו.
15
חיוב כבוד ומורא להורים רשעים נחלקו בו בשו"ע מרן המחבר ורמ"א. לדעת המחבר חייב, ולדעת רמ"א פטור.
16
גדר רשע הוא דווקא אם חזר ושנה באוולתו, ולא אם עבר עבירה פעם אחת, ונראה לאמור שבימינו אף אלה אין לדונם כרשעים מבחינה זו, שהרי הם כתינוקות שנשבו.
17
5. האב שאינו רוצה, שיוזכר שמו בהקשר עם בניו, יש לראותו כאב שמחל על כבודו, שכבודו מחול ועם זאת נראה שאסור לצערו.