עבודת ישראל, ספר בראשית, לך לך ו׳

מהדורה: עבודת ישראל, קניגסברג, תר"כ (בערך)

« עבודת ישראל Sefer Bereshit, Noach עבודת ישראל Sefer Bereshit, Vayera »

6 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

דבר אחר אהבה שאהב משה ליהושע קשה כשאול קנאה המקנא אתה לי. ד"א כי עז כמות אבה אהבתי אתכם, ואהבת את ה' אלקיך, עלמות אהבוך, קשה כשאול קנאה, קנאת ביתך אכלתני. מי זאת עולה מן המדבר, משל למלך שנשא אשה וכו'. שמה חבלתך אמך זו יציאת מצרים שהיתה הארץ מתחבלת כיולדת. שימני כחותם זה אברהם שקיים המילה כחותם. על זרועך זה יצחק כשם שתפלין נדבקין בזרוע כך יצחק נדבק בהקב"ה. כי עזה כמות אהבה, שאהב הקב"ה את יעקב דכתיב ואוהב את יעקב. רשפוה רשפי אש, לעתיד לבא זיוון של ישראל יוצא באש של כסא הכבוד שנאמר והיה אור ישראל לאש. זאת קומתך דמתה לתמר, אמר ר' אבהו כשם שעשיתי נס לתמר ולבניה וביישתי את שונאם, כך אני עתיד לעשות לכם נס ולבייש את שונאיכם. ושדיך לאשכולות, אלו חנניה מישאל ועזריה. אמרתי אעלה בתמר, בשעה שגלו יש אל אמרו להם עובדי אלילים מעכשו אין בו כח, אמר הקב"ה אני מודיע את גבורתי ביד בניה של תמר. וריח אפך כתפוחים, כשיצאו מכבשן האש היה הולך ריחן כתפוח. וחכך כיין הטוב זה המדרש, הולך לדודי למישרים אלו תלמידי חכמים, כי עזה כמות אהבה בשעה שישראל מומתין על קדוש השם. קשה כשאול קנאה כשחרב בית המקדש. רשפי אש, ממרום שלח אש:

1 איתא בילקוט שימני כחותם על לבך. זה אברהם שהיה דבק בהקב"ה כחותם. כחותם על זרועך זה יצחק שהיה דבק בקב"ה כחותם תפילין בזרוע. כי עזה כמות אהבה זה יעקב שנאמר ואוהב את יעקב. רשפיה רשפי אש. שיהיה זיוון של צדיקים כרשפי אש. צדיק כתמר יפרח כמו תמר שיצאה לשריפת אש ואז נתביישו שונאיה כן כל הצדיקים יבושו כל שונאיהם ע"ש. ביאור הדברים כי אאע"ה היה דבק בחותם כי החותם מצייר צורתו במה שכנגדו כמו בשעוה וכיוצא בו דהיינו אם החותם צורתו בולטת שכנגדו שוקע. ואם הוא שוקע שכנגדו בולט. וכן הנמשל באאע"ה שהיה כ"כ דבוק בקב"ה עד שנחקק בו כ"כ רצון הבורא עם כל תורתו ומצותיו עד שהשיג הכל וקיים אפילו עירובי תבשילין ומחמת דביקותו ברצונו ית"ש נחקק באיבריו כל הרשימו מה שיעשה בהם עד שקיים כל התורה: ושמעתי אומרים מה שלא קיים אאע"ה מצות מילה קודם שנצטוה כי בודאי השיג את המצוה בדעתו רק שהיה רוצה לקיים את המצוה לאחר הציווי כדי שיהיה מצווה ועוש' וגדול ממי שאינו מצווה וכשיקיים מצות מילה בטרם הציווי א"א לקיימה עוד משא"כ שאר המצות הגם שיצווהו הבו"בה אח"כ אפשר לו לקיימם עוד. ונוכל לומר על קדושת אבינו אברהם הגם שלא קיים מצות מיל' קוד' הציוי מ"מ לבו התלהב בקרבו בהשתוקקתו וכלו' נפשו לומר מתי יבא לידי ואקיימנ' וזה ענין התשוקה הוא בהתלהבות יותר מאח"כ שבא לבחי' מעשה כמו הגחלות הנראות עוממות ואש סתרים תבער בם והם רותחים מאוד בלא יוכלו יגעו בם ונקרא יחוד נסתר בהצנע: וז"ש האר"י ז"ל בכוונת תפלת מנחה לכווין היחוד מהחז' ולמעלה ע"ש רומז כי שם הכוונה אל אהבה מסותרת ולא בגלוי כמו בשחרית דו"ק והבן כחותם על זרועך שהיה דבוק כתפילין המרמז בשמאל לבחי' גבור' באיתגלי' כי הגבורות מגולים יותר מהחסדים וז"ס והם בזרוע באי עדיך ואע"ג דכתיב והיה לך לאות ודרשינן ולא לאחרים לאות שיהיה באיתכסיא עכ"ז אפשר שיתגלה לעתיד כבוד ה' ואעפ"כ יתקיים והיה לך לאות ולא לאחרים דהיינו שיתגלה כי אות האהבה מה' לבני ישראל לבדם ולא יתערב זר בשמחתם ואח"כ הקו המכריע הוא יעקב שמאהב' שאהבו נתגלו י"ב שבטי ישורין וכל הצדיקי' שיהיו אח"כ ויהיה זיוון כרשפי אש שיתגלה התלהבותם לה' ועי"כ יתבער וישרפו ויעבירו רוח הטומאה מן הארץ ואז יהיה התלהבותם ברשפי אש לה' אשר מסרו נפשם תמיד לה' כאש של תמר שיצאה לשריפה ומזה האש עצמו היה הבירור ונתביישו שונאי' כן יבושו כל שונאי יראי ה' במלוך ה' לבדו על כל הארץ במהר' בימינו:

« עבודת ישראל Sefer Bereshit, Noach עבודת ישראל Sefer Bereshit, Vayera »