1ראה רבו עובר על דברי תורה אומר לו למדתנו רבנו כך וכך. עי' כ"מ ומקור הדברים בברכות ט"ז ב' למדתנו רבנו שאבל אסור לרחוץ כשראוהו לרבן גמליאל רוחץ בלילה הראשונה שמתה אשתו וכן בכל הנך המבוארים במשניות שם.2וכל זמן שמזכיר שמועה בפניו אומר לו כך למדתנו רבנו. סנהדרין צ"ט ב' דיתיב קמיה רביה ונפלה ליה שמעתתא בדוכתא אחרינא ואמר הכי אמרינן התם ולא אמר הכי אמר מר, וזהו שאמרו בפ"ק דמ"ק ז' ב' ובחגיגה י"ד ב' למדתנו רבנו אע"פ שלא למדו ממנו זה וכן בסנהדרין ק"א א' למדתנו רבנו כי אין אדם צדיק בארץ ומקרא הוא.3ואל יאמר דבר שלא שמע מרבו עד שיזכיר שם אומרו. עי' כ"מ דהוא מ"ש ר' אליעזר בברכות כ"ז והאומר דבר שלא שמע מרבו ומקור דברי רבנו עי' בירושלמי ברכות פ"ב א"ל הכא ר' מאיר יתיב ודרש ואמר שמעתתא משמיה דר' ישמעאל ולא אמר שמעתא משמיה דר' עקיבא א"ל כולי עלמא ידעין דר"מ תלמידיה דר"ע הרי להדיא דכשאומר משם רבו א"צ להזכיר שמו וכשאומר דבר שלא שמע מרבו מזכיר שם אומרו הגר"א ז"ל.4וכשימות רבו קורע כל בגדיו עד שהוא מגלה את לבו וכו'. עי' כ"מ ולח"מ כאן מה שהאריכו לישב דברי רבנו ממה שתמהו עליהם הראב"ד והרמב"ן ז"ל בתורת האדם שער הקריעה, ובפ"ט מהל' אבל הי"א האריכו ג"כ ועי' להרב מרכבת המשנה ח"ב בפ"ה מהל' תענית מה שהביא כל התמיהות בדברי רבנו כאן ובהל' אבלות והאריך בישוב כל הדברים על מכונם, ודעת רבנו בשיעור מגלה את לבו ר"ל שקורע את כל הבגדים שעליו זה כנגד זה, אבל השיעור הוא טפח, אלא דלא סגי בבגד אחד כמו בשאר כל המתים. ולפי"ז הרי מעובדא דשמואל דקרע על רב תליסר אצטלא וכן ר' יוחנן על ר' חנינא במו"ק כ"ד מוכח כרבנו דעד שיגלה את לבו ברבו, ומ"ש לא הישוו לאב ואם אלא לאמו ר"ל לאפוקי שלילה דרשאים לשוללם וללקטן עי"ש היטב ולפי שאין עיקר הדברים כאן יתבארו אי"ה במקומן.5ואינו מאחה לעולם. ברייתא שם כ"ו.6בד"א ברבו מובהק שלמד ממנו רוב חכמתו. כר' יוחנן דאמר הלכה כר' יהודה ואע"ג דר' יוסי פליג וס"ל דאפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת, ור"י ור' יוסי ס"ל לר' יוחנן גופיה בעירובין דהלכה כר' יוסי ומטעם זה פסק אבי העזרי כרב ששת דס"ל כר' יוסי הביאו המרדכי פ' ואלו מגלחין ועי' במס' כלה בגמ' סוף פ"ב אתמר הלכתא כר' יוסי עי"ש דהרי אמרו דר' יוחנן לא אמר כן אלא דוקא היכא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, והכא הרי סתם משנה כר' יהודה, לפי מאי דמפרש ר' יוחנן מאי חכמה רוב חכמתו ועי' באר שבע בהוריות מ"ש בזה, ועי' בסנהדרין כ"ז ב' גבי ר' מאיר ור' יוסי ה"מ היכא דלא סתם לן תנא כר"מ הכא סתם לן תנא כר"מ עי"ש ועי' בירושלמי הוריות אתא ר' אבהו בשם ר' יוחנן הלכה כמי שהוא אומר כל שרוב תלמודו הימנו ולמה לא פתר לה כר' יהודה אית תנוי תני ומחליף ולהכי אמר רק הלכה כמי שאומר ולפי"ז אין קושיא כלל מהך כללא.7אבל אם לא למד ממנו רוב חכמתו הרי זה תלמיד חבר. כן הוא גם שיטת רש"י ז"ל בעירובין ס"ג א' ועי' רשב"ם ב"ב קנ"ח ב' ד"ה תלמיד חבר שיטה אחרת בזה, ועי' רמ"א סי' רמ"ב ס"ד.8אבל עומד מלפניו וקורע עליו וכו'. עי' כ"מ שהוא מב"מ ל"ג והנה רש"י ותוס' והרא"ש ז"ל כתבו שם דתלמידי חכמים שבבבל דין רבו מובהק להם, דאל"כ בלא"ה חכם הכל קורעין עליו אבל דעת הרמב"ן ז"ל כדעת רבנו, וכי תימא מאי רבותא משום דעל חכם אינו קורע אלא על הגדול ממנו וכן בלעמוד לפניו אבל ברבו שאינו מובהק אפילו בקטן ממנו, עי' בריטב"א ז"ל שהביא כן בשם הרמב"ן והאריך בזה ועי' בשטמ"ק הביא הדברים והביא בשם הרמב"ן להיפך עי"ש.
