עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:א׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ד׳:כ״ג עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ב׳ »

1 כְּשֵׁם שֶׁהֶחָכָם נִכָּר בְּחָכְמָתוֹ וּבְדֵעוֹתָיו וְהוּא מֻבְדָּל בָּהֶם מִשְּׁאָר הָעָם. כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר בְּמַעֲשָׂיו בְּמַאֲכָלוֹ וּבְמַשְׁקֵהוּ וּבִבְעִילָתוֹ וּבַעֲשִׂיַּת צְרָכָיו וּבְדִבּוּרוֹ וּבְהִלּוּכוֹ וּבְמַלְבּוּשׁוֹ וּבְכִלְכּוּל דְּבָרָיו וּבְמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ. וְיִהְיוּ כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ נָאִים וּמְתֻקָּנִים בְּיוֹתֵר. כֵּיצַד. תַּלְמִיד חָכָם לֹא יִהְיֶה גַּרְגְּרָן אֶלָּא אוֹכֵל מַאֲכָל הָרָאוּי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ. וְלֹא יֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲכִילָה גַּסָּה. וְלֹא יְהֵא רוֹדֵף לְמַלְּאֹת בִּטְנוֹ כְּאֵלּוּ שֶׁמִּתְמַלְּאִין מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁתִּפַּח כְּרֵסָם. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה מלאכי ב ג "וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם". אָמְרוּ חֲכָמִים אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים. וְהֵם הָאוֹמְרִים ישעיה כב יג "אָכוֹל וְשָׁתֹה כִּי מָחָר נָמוּת". וְזֶהוּ מַאֲכַל הָרְשָׁעִים. וְשֻׁלְחָנוֹת אֵלּוּ הֵם שֶׁגִּנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר ישעיה כח ח "כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם". אֲבָל הֶחָכָם אֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא תַּבְשִׁיל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם וְאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְּדֵי חַיָּיו וְדַּיּוֹ. הוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה משלי יג כה "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ":

פירוש עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:א׳

1 כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו כך צריך שיהיה ניכר במעשיו. עי' במדרש רבה שיר השירים פ"א מה היין ניכר בגוף כך דברי תורה ניכרין בגוף ומרמזין ומראין באצבע ואומר זהו תלמיד חכם ועי' מס' דרך ארץ זוטא פ"ג חשוב מעשיך בדרך ארץ.

2 במאכלו. עי' ב"ב נ"ז ב' שלחן של ת"ח וכו' ובמס' דרך ארץ שם פ"ה מי שהוא תלמיד חכם לא יאכל מעומד, ובבה"ג כת"י רומי ולא ישתה מעומד ולא ילקק באצבעותיו ובכת"י רומא ולא יקנח את הקערה ולא ילקק בשפתותיו ולא יגסה בפני חבירו.

3 ובמשקהו. שם בד' דברים ת"ח ניכר בכוסו וכן לא ישתה מעומד שהבאנו וכן לא ישתה כוסו בבת אחת ועוד, ושם בפ"ו בא לפרוס על הככר בוצע ממקום הצלי ואם בא לאכול את הצונן וכו' בא לשתות ברבים וכו'.

4 ובבעילתו. נדרים כ' ובמס' כלה.

5 ובעשיית צרכיו. עי' ברכות ס"ב א' שאמר ר' עקיבא לבן עזאי על זה תורה הוא וללמוד אני צריך.

6 ובדבורו. שם פ"ה ויש אומרים אף בדבורו, ושם מיעוט, שיחה מיעוט הן מיעוט לאו ובכת"י רומי מיעוט הן הן מיעוט לאו לאו והוא הנכון ועי' מעילה י"ז ב' מעקימת שפתיך ניכר שתלמיד חכם אתה.

7 ובהילוכו. שם פ"ז צנוע בהליכתו.

8 ובמלבושיו. שם פ"ה ויש אומרים אף בעטיפתו ובב"ב נ"ז שם טלית של ת"ח חלוק של ת"ח כיצד וכו'.

9 ובכלכול דבריו ומשאו ומתנו. עי' בפ"ז במס' דרך ארץ זוטא שם ת"ח צריך שיהיה צנוע באכילה ובשתיה ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל, בהליכתו בעטיפתו ובקולו וברוקו ובמעשיו הטובים ובספרי ברכה פיסקא שמ"ג כך ת"ח ניכרים בהילוכם ובדבורם ובעטיפתם בשוק.

10 ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר. שם פ"ד ת"ח נאים בחבורה ושם פ"ג, ט"ו מדות נאמרו בת"ח ואלו הן נאה בביאתו נאה ביציאתו ועי' בהגהות הגר"א ז"ל שם ועי' מס' כלה ריש פ"ז.

11 תלמיד חכם לא יהיה גרגרן. שם פרק ו' וכן הוא במס' כלה.

12 ולא יאכל אכילה גסה ולא יהא רודף למלאות בטנו. ברייתא דמס' כלה פ"ג ואל תבוש משיניך שלא תאכל יותר מדאי ועי' גמרא שם ועי' תנא דבי אליהו רבה פי"ג ולא זו בלבד וכו' אלא ישמור עצמו מאכילה ושתיה הרבה כי מתוך וכו' שנאמר פן תאכל ושבעת.

13 ועליהם מפורש בקבלה, וזריתי פרש על פניכם. בכת"י אברבנאל מביא גם סוף הפסוק פרש חגיכם אמרו חכמים אלו בני אדם וכו'. שבת קנ"א ב'.

14 אבל החכם אינו אוכל אלא תבשיל אחד או שנים. עי' מס' דרך ארץ רבה פ"ז מעשה בר' עקיבא שעשה סעודה לתלמידיו הביאו לפניהם שני תבשילין וכו' אכלו ונסתפקו, ואמרו על חזקיהו מלך יהודא בסנהדרין צ"ד ב' שהיה אוכל לטרא ירק בסעודה ואמרו עליו נוה צדיקים יברך.

« עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ד׳:כ״ג עבודת המלך על משנה תורה, הלכות דעות ה׳:ב׳ »