עבודת המלך על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ו׳:ו׳

6 מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה. החינוך במצוה תצ"ג כתב וענין המצבה שאסרה התורה כתב הרמב"ם ז"ל שהוא בנין גבוה של אבנים או של עפר שהיה מנהג העכו"ם לבנות ולהתקבץ עליו לעבודתם הרעה ולכן הרחיקנו הכתוב שלא נעשה כמוהו אנחנו אפילו לעבוד האל ברוך הוא וכו'. ועי' ברש"י ז"ל על התורה בפרשת שופטים על הפסוק לא תקים לך מצבה. כתב שהוא מצבת אבן אחת להקריב עליה, אפילו לשמים אשר שנא, מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ואת זו שנא כי חוק היתה לכנענים, וכן פירש ז"ל לעיל בפרשת ראה בקרא דונתצתם את מזבחותם, מזבח של אבנים הרבה מצבה של אבן אחת והיא בימוס ששנויה במשנה ע"ז מ"ז אבן שחצבה מתחלה לבימוס, וכ"כ ביראים סי' ס"ז ובחדש סי' שע"ז וכן דעת הרמב"ן ז"ל בפירושו על התורה ובאמת מבואר כן בירושלמי ע"ז פ"ד ה"ד א"ר יוחנן מצבה כל שהיא יחידית, מזבח כל שאבניו מרובות, ועי' לרבנו חננאל ז"ל בע"ז נ"ג במשנה דבימוסאות כתב ג"כ והוא אבן אחת והיא המצבה. ולא ידעתי מנ"ל להחינוך לומר כן בדעת רבנו דפליג על כל זה וסותר לדברי הירושלמי, ואי משום שכתב רבנו בנין שהכל מתקבצין אצלה. מזה אין ראיה והרי רש"י ז"ל במשנה ט"ז א' כתב ג"כ שהוא בנין אף שסיים ומאי בימוס בימה של אבן אחת ומקריב זבחים דהוי תשמיש דתשמיש עיי"ש, ואדרבה מדברי רבנו בספר המצוות שכתב כדי שלא יתדמה בעבודתה כע"ז כי כן היו עושין היו בונין מצבה ומשימין הע"ז עליה, והרי זהו בימוס דמתניתין, ואסרה תורה לעשות בנין כזה אפילו להתקבץ עליה לד'.

7 ואפילו לעבוד את ה' שכן היה דרך עובדי עכו"ם. כ"כ כל הראשונים ז"ל ורש"י וכן הרמב"ן ז"ל הביאו שם את דברי הספרי שהביא הכ"מ ור"ל אע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות ועי' להרמב"ן ז"ל שהאריך שם קצת בזה, ועי' בפסקתא זוטרתא ולא תקים לך מצבה אע"פ שהמצבות היו לראשונים קודם שנתנה תורה, מלמד שאף המצבה אסורה, וביאורו שאף המצבה שהיא לשם שמים אסורה, דאלו לעכו"ם אף קודם מתן תורה אסורה היתה, שהרי נצטוו על עכו"ם. זולת הרב אבן עזרא ז"ל שחולק על זה וס"ל בפרשת שופטים דלא תקים לך מצבה היינו לע"ז ושלא לע"ז איננה אסורה והעד בפרשת וישלח יעקב, ר"ל שהציב יעקב מצבה, וכבר תמהו עליו טובא וכתבו שתלמיד טועה כתבו בשמו, אבל גם בפרשת ויצא כתב וז"ל ורבים תמהו איך הקים יעקב מצבה, והנה שכחו כי שתים עשרה מצבות הקים משה והכתוב לא אסר לשום מצבה לשם רק אמר לא תקים לך מצבה שישנא ובמקומו אפרשנו, אבל עי' במכלתא הובאה במדרש תנאים עמ' 89 שאחרי שהביא כמו בספרי שלנו ומה מצבה שאהובה לאבות שנואה לבנים ע"ז ששנואה לאבות אינו דין ששנואה לבנים כתב דבר אחר ולא תקים לך מצבה, שומע אני אף לא על קבר אביו ואמו ת"ל אשר שנא ה' אלקיך נאמר כאן שנא ונאמר להלן י"ב ל"א שנא מה להלן בע"ז הכתוב מדבר אף כאן בע"ז הכתוב מדבר, ועל מדרש זה סמך עצמו הרב אבן עזרא ז"ל וכן משמע גם בירושלמי פ"ד דע"ז ולא ס"ל כוותיה אלא כהספרי שהביאו רבותינו ז"ל דאף לשמים איתא בכלל לא תקים לך מצבה.

8 וכל המקים מצבה לוקה. כתב לי בן גיסי הגאון הצעיר רי"ד שיחי' דבנוסחת כת"י ברלין איתא וכל המקיים מצבה לוקה, ולכאורה צ"ע דהרי קיום מצבה אין בו מעשה וצ"ל באופן שיש בו מעשה כגון שקנה מצבה, או שעשאה ולוקה משום קיום וא"כ נמצא דלפי גירסת הכת"י איסורא של מצבה אינו רק בעשייה גרידא אבל גם בקיום איכא איסורא וגבי אשרה מבואר בספרי זוטא מנין שלא יקיים ת"ל לא תטע לך מכל מקום מקרא דמצבותיהם תתוצון אין ראיה דשם במצבות של ע"ז קאי והוא ממצות איבוד ע"ז ומשמשיה אבל באמת לא נמצא מקור לזה ויש להתיחס בזהירות לגרסא זו כי אולי היו"ד היתרה נשתרבבה בט"ס.

9 וכן אבן משכית האמורה בתורה אע"פ שהוא משתחוה עליה לשם לוקה וכו' מפני שהיה דרך עכו"ם להניח אבן לפניה להשתחוות עליה וכו'. הנה החינוך במצוה שמ"ט כתב ואבן משכית תקרא אבן מצויירת וכן אבני גזית מגוררות במגירה בכלל איסור אבן משכית הרי להדיא דדוקא באופן כזה אבן משכית הוא דהוי ולא באבנים פשוטות, וכן היה נראה לכאורה גם מדברי רבנו בספר המצוות ל"ת י"ב שכתב שם שהזהירנו מעשות אבן מוכנת להשתחוות עליה וכו' כדי שלא יתדמה לעכו"ם כי כן היו עושין אבן מצויירת במלאכה מחוכמת לפני הצלם וישתחוו עליה לאותו צלם וכו' אבל כאן לא הזכיר רבנו דבר זה, וגם משם אינו מוכרח, דהאיסור דוקא בהאבנים מצוירות, רק דרבנו טעמא נקיט שכן היה אצל העכו"ם אבל אסרה תורה בכל ענין, וכן דברי רש"י ז"ל בביאורו על התורה פרשת בהר ואבן משכית לשון כסוי כמו ושכותי כפי, שמכסין הקרקע ברצפת אבנים ועי' באבן עזרא שם שכתב אבן מצויירת מגזרת עברו משכיות לבב וכן דעת בעלי התוס' שם על התורה והרשב"ם ז"ל שהוא אבן מצוייר ועי' בתרגום אונקלס שם שתרגם אבנא סגידא, ובאמת מבואר בפסקתא זוטרתא שם ואבן משכית זו רצפת אבנים, הרי להדיא דרצפת אבנים לבד אסורה, ולקמן הזכיר רבנו אבנים המפוצלות, והוא שנגררו במגירה עי' בכ"מ פ"א מהל' בית הבחירה ה"ח. והדבר צריך בירור גדול דהנה לפי דעת האבן עזרא ודעמיה הרי האיסור הוא באבן מצוירת ולא ברצפה, שהרי אין הביאור משכית רצפה, כי אם מגזרת שכיות החמדה וכדומה, או דעכ"פ גם אבן מצוירת גם בלא רצפה בכלל האיסור, ומצאתי לרבנו חננאל ז"ל במגילה כ"ב ב' דמפרש כנראה סוגית הגמ' דפריך שם ורב מ"ט לא נפיל על אפיה רצפה של אבנים היתה ותניא ואבן משכית וכו' כדעולא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא רצפה של אבנים בלבד, ולכאורה כל הדברים מיותרים מה דמביא מברייתא ומהא דעולא, והרי עיקר התירוץ דכיון דרצפה של אבנים היתה א"כ הרי איסורא מפורש בקרא וכבר עמדו ע"ז, וגם הגאון טורי אבן ז"ל עמד ע"ז ומפרש ר"ח ז"ל דהגמ' רצתה לפרש דהא דכתיב ואבן משכית פירושו רצפה, ומביא ברייתא דהא דאמר עולא לא אסרה תורה אלא רצפה של אבנים בלבד, ר"ל דרצפה לבד אית בה איסורא דאבן משכית ולאפוקי מדעת האומרים דגם אבן מצוירת בכלל זה כן נראה שם לענ"ד ועי' בירושלמי פ"ד דע"ז ה"א יכול לא יתן שני אבנים זו על גבי זו ויתן קופתו עליהם ת"ל להשתחוות עליה וכו' עי"ש ועדיין צריך תלמוד.