1הזירו שם הפעל מהכבד עכ"ל. ונוסף חסר:1אחד לחטאת והסוד שהוא שאמרו חז"ל ושכר עבירה עבירה עכ"ל. אפשר לפרש על דברי ר' יהודא המובא בגמרא ובילקוט ר' יהודה אומר חסידים הראשונים היו מתאוים להביא קרבן חטאת לפי שאין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידם מה היו עושין עומדין ומתנדבים בנזירות כדי שיתחייבו חטאת למקום וזה דברי הרב דקשה ליה למה לא נאמר ועונש עבירה עבירה אלא כוונו בדבריהם אם צדיק וחסיד מבקש לטעום שכר עבירה שנהפכה לזכיות אחר כך בשעת הבאת קרבן וזה שכר עבירה אבל הקדוש ב"ה אינו מביא תקלה להם לכן נדרו בנזיר והביאו קרבן אבל באמת בא ר' שמעון וסתר דברי ר' יהודה ואמר חס ושלום שהצדיקים מתנדבים נזירות וכו' ועיין במרגליות טובה מה שפירשו המפרשים ועיין פרשת וירא א' י"ב מה שכתבתי בפירוש שכר מצוה מצוה ומה מאד עמקו דברי ר' אלעזר עבודה זרה י"ט וז"ל במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו כדתנן אל תהיו כעבדים המשמשים על מנת לקבל פרס וכו':1את חטאתו בעבור שהזכיר באחרונה ע"כ. כי כן דרך הלשון כאשר נזכרו שני שמות בפסוק מתחיל אחר כך מן הנזכר אחרון וכן כאן נאמר לעיל מיניה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת באחרונה ומינה פתח ועיין פרשת בהעלותך בפסוק למה הרעות מפרש הרב גם כן כאשר כתבתי:1שער על שני משקלים. וכן שגר אלפיך הבל הבלים כירק עשב:1בשלה והיא בשלה עד כאן דבריו. דאי אמרת בשלה נסמך על זרוע לא שייך ה"א הדעת דסמוך לכן קאמר הרב והיא בשלה ולא נסמכה כלל אל זרוע:1יברכך. כן כתב הרב בכמה מקומות שהברכה תוספת והקללה מגרעת: