1אשר רוח בו וכל איש חי יש בו רוח וכו'. רק פירוש רוח חכמה ודעת לכן נאמר עקב היתה רוח אחרת עמו והפסוק קיצר בלשון במקום שהענין יובן מאליו וכן הרגלנו בדבר איש אל רעהו לומר אשלם לך על פ"פ או לאחר פ"פ או קודם פ"פ ואודה שכולם יבינו משפט יריד יומא דשוקא אשר הוא בפ"פ בחודש ידוע לכן קצרו בלשונם וכן משפט כל הלשונות:1וכל בני ישראל בדבר שהיה כלל לכל וכו'. כיון שכפל הלשון וכל בני ישראל וכל העדה לכן מפרש הרב דכל העדה מיירי באותם שהיו נועדים באהל מועד דהיינו בדבר שהיה פרט לעדה לשום את תפקידו עליהם. וכל בני ישראל קאי בדבר שהיה כלל לכל ישראל ואף שמצינו במקרא ויבואר בני ישראל כל העדה בפרשת שלח לך וגם שם פירשו המפרשים טעם הגון וכאן לא שייך האי טעמא:
