1ויקץ כמו הפך. עיין פרשת תולדות בפסוק קצתי בחיי:1ילחכו כלחוך שני בנינים. כי ילחכו מבנין פועל כלחוך מקור הקל ונפל טעות בדפוס בדברי מטוט:1ארץ בני עמו והם ארמים. שארי ליה מארי שהוא נגד מדרשי רבותינו ז"ל וכבר גער בו הרב מזרחי ז"ל:1ארה לי. לשון ציווי וכן וקבה לי בחסרון ה"א על משקל שכב ידוע להוי לך כי לציווי פי שנים לו משקל פעול ומשקל פעל בפת"ח עי"ן ודקדק הרב מנקודת קבה שאם נכתבת בלא ה"א אינו על משקל פעל כמו סוב ודמה לך סוב מאחרי כי לא מצינו כן בציווי רק במקור גם קוב לא תקבנו אבל הציווי מהם על משקל שכב בפת"ח ובתוספת ה"א שכבה ובמקף נהפך גם החירק בקמץ או בזקף כאשר נהפכו בכל הציווים במקף ובזקף והדברים ברורים:1זקני מואב וחכמים. דעת הרב שזקנים היו גם כן חכמים לשאול בקסם כדכתיב וקסמים בידם וכן מנהג הכתוב לקרוא לחכמים זקנים כי נבחרו על הרוב חכמים זקנים שהם יותר משובחים מחכמים צעירים לימים וכן כתוב אל זקני העיר השערה:1שרי בלק אמר ר' משה הכהן הספרדי ז"ל וכו'. ועיין בפרשת כי תצא בפסוק לא אבה יבמי ודברי ר' יונה יצאו מגדר הדקדוק עבור הנקודות:1וטעם הלוך עמנו ממקומו. ועיין בפרשת בא אל פרעה מה שכתבתי שם:1מלא ביתו ביתו מלא וכן מלא כל הארץ כבודו וגו'. כי חשבו שנפסק מלא מן כל הארץ ולא כן רק מלא כל הארץ יחדיו ידיו ידובקו וכבודו נפסק וכן וכל הארץ האירה מכבודו והנגינה לעד ועיין במפרשים והנכון לדעתי כתבתי ועיין פרשת ויחי וזרעו יהיה מלא הגוים ובפרשת בא ומלאו בתיך ותבין דברי הרב באר היטב:1והסוד כי החלק לא ישנה את החלק וכו'. כבר ראית מה שכתב הרב בפרשת חוקת במי מריבה כאשר ידע החלק את הכל ידבק בכל ויחדש בכל אותות ומופתים ועתה עשה אזנך כאפרכסת להבין ההפרש איזה חלק אשר נדבק בכל איזה חלק אשר נדבק בחלק לכן היו יכולים אבותינו ונביאים הקדושים לחדש אותות ומופתים והדברים רחבים קצהו הראיתיך: שם2והישר כי האתון דברה ואם תבין סוד מלאכי אברהם וכו'. הן אמת אנחנו המדברים ממוצעים בין הרוחני ובין החי בלתי מדברת ואם שמענו בתורתנו שהמלאכים דברו עם יעקב ועם אברהם וכדומה בהתלבשות חומר גשמי לנפש ממללא אל תתמה אל החפץ בראותך החי מדבר:1כי ירט הטעם עות מן רטה וכו'. ושלש מחלוקות בדבר הרד"ק גזר מגזרת נחי פ"א יו"ד והרב מן לה"א ור"ע ספורנו כתב שהוא מן הכפולים מגזרת רטט:1ותראני בקמץ גדול תחת קטן וכו'. וכן מצאנו אין רואני בפתח ישעיה מ"ז וכן הבדל יבדלני וכן יאהבני אישי:1למה לא הלכת אלי. ועיין פרשת בא מדקדוק הליכה ובעל עקידה כתב טעם מספיק מדוע שינה קרא ביאה בלשון הליכה: