1וישבו לאכל לחם בראשית לז סה. תרגם אונקלוס ואסחרו למיכל לחמא. צריך להתבונן למה לא תירגם ויתיבו. וכן יש לתמוה על יונתן דתירגם וחזרו. והנה על פי פשוטו י"ל שניהם לדבר אחד נתכוונו, דקשה למה נאמר וישבו, היה לו לומר ויאכלו לחם וישאו וכו'. אך הוא לומר דישבו כדרך העולם סביב סביב, והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד, והנה אותן אשר ישבו פניהם לנגד השיירא היו להם לראות, מה שאין כן אותן אשר ישבו בהיפך, עם כל זה וישאו עיניהם ויראו כולם, מכל זה שפטו כי יד ד' עשתה זאת. אבל אחשבה עוד בכוונת אונקלוס, דהנה מדרך חז"ל לכנות פשר"ה בשם ביצוע, ולא נודע שורש הדבר. והנה יש להתבונן יהודה אמר אל אחיו מה בצע וכו' בראשית לז כו, ומתרגמינן מה ממון נתהני לנא וכו'. ויש להתבונן לפי זה למה לא אמר מה נשכור וכו'. אבל הנרצה דמשום הכי אמר וישבו לאכל וכו', היינו בדרך קביעות סעודה בהסיבה, דקיימא לן ברכות מ"ב ע"א הסבו אחד מברך לכולם, והנה המברך בוודאי היה יהודה שהוא מלך עליהם, על כן תירגם ואסחרו היינו הסיבה, על כן אמר יהודה הבוצע מה בצע, הגם שכוונתו בפשוטו מה ממון נתהני, עם כל זה רמז גם לדבר אחר, היינו מה בצע וכו' מה שאנחנו בוצעין כעת הוה בוצע בירך וכו', וכיון שהפשרן הראשון הנמצא בתורה אמר מה בצע, על כן כינו לפשרה בשם ביצוע. והנה תמצא בגמרא סנהדרין ו' ע"ב הפסוק תהלים י ג בוצע ברך וכו', דרש רבי מאיר על יהודא, מה שאין כן רבי אליעזר לא דרש כן, דס"ל דאדרבא יהודא אמר זה לאחיו שבאם יהרגו את יוסף יהיו נקראים בוצע ברך וכו', ואין זה מברך אלא מנאץ. וכבר נודע דאונקלוס תרגום מפי ר"א ור"י רבותיו שעל כן תירגם כנ"ל אליבא דרבי אליעזר:
