אגרא דכלה, ואתחנן י״ח

מפרשים:
1 וירמוז עוד ברמיזא דחכמתא ונשב בגיא מול בית פעור דברים ג כט. עיין בעץ חיים בכללים שעשה מהרח"ו ז"ל שכתב כי בנצח הוד יסוד דנוקבא, הם ג' מלואי אדני בגימטריא ב' אלפים י"ג, הוא סוד ב' אלפים י"ג יאורין המוזכרים בזהר וארא ח"ב כ"ז ע"א. והנה בחטאם בזנות מואב, אזי נדבקו החוטאים בנצח הוד יסוד דנוקבא דקליפת כנודע, ונצח הוד יסוד דנוק' דקליפה, נק' בית פעור לשון גילוי היפך הצנועות, כי הקליפה עבדת נאופין כנודע היפך הקדושה שהיא בצנוע, כמו שאמרו רז"ל מו"ק ט"ז ע"א חמוקי ירכיך וכו' שיר השירים ז ב, מה ירך בסתר וכו', על כן נקרא נצח הוד יסוד דקליפה בית פעור לשון גילוי. וכן אמרו רז"ל סנהדרין ק"ו ע"א כאן בבנות מואב ערומות פגעו בהן, והבן מה שאמרו רז"ל סוטה ח' ע"ב אצל סוטה היא גילתה את עצמה לעבירה, לפיכך וצבתה בטנה ונפלה יריכה במדבר ה כז, מה שאין כן זיווג דקדושה הכל בצניעות. והנה כשבא לתקן עון זנות פעור ולדבק עצמן בנצח הוד יסוד דנוק' דקדושה, אמר ונשב בגי"א, ר"ת ב' אלפים י"ג, שהם הג' אדנ"י במילואם שהם בנצח הוד יסוד דנוקבא, והוא מול בי"ת פעו"ר להתנגד מנגד לקליפת פעור, דהיינו נצח הוד יסוד דנוק' דקליפה שדבקו בהם בעוונם, או מו"ל בי"ת פעור להכרית בי"ת פעו"ר ולהדבק בקדושה, והבן והשם הטוב יכפר בעדינו: