מפרשים:
1 ויחנו באתם בקצה המדבר שמות ג כ, חסר אש"ר, שהוא סימן הוראת מקום, הוא את"ם אשר הוא בקצה המדבר, וכן הוא במסעי במדבר לג ו. ונ"ל דהוא על פי האמור בזוהר ח"ב מ"ז ע"א וז"ל הוא ליליא היינו על הים כנש קוב"ה לפמליא דיליה ודאין דינייהו לישראל, ואלמלא דאקדימו אבהן עלייהו דישראל לא אישתזיבו מן דינא, עכ"ל. רצ"ל האבות בזכותם היו הולכים לפניהם תיכף בצאתם ממצרים, וכן הוא בזהר ח"ב מ"ו ע"ב בפסוק שמות יג כא וד' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן, דא אברהם וכו'. וידוע דכל האבות נרמזין בתיבת אמ"ת ראש וסוף ואמצע, כי מדת יצחק גבורה נרמז בסוף כי הוא צמצום. והנה אות מ"ם מרמזת ליעקב והוא השלישי, על כן באו למקום שמו את"ם, לרמז על ג' אבות. אבל הנה אות המ"ם שהוא ממוצע הוא דוקא אותמ' פתוחה אות הי"ד, ובתיבת את"ם מ"ם סתומה, אבל באמת הכוונה על מ"ם פתוחה המורה על יעקב, רק אי אפשר לכתוב מ"ם פתוחה בסוף תיבה. וז"ש הכתוב ויחנו באת"ם להיות שהוא בקצה המדבר, היינו סוף דיבור מוכרח להיות בסתומה, אבל הכוונה על יעקב: